: הכנת מערכת CO2 משמרים וסוכר-טל כץ

אביזרים וחומרים:
1- בקבוק 2 ליטר של משקה כלשהו.
2- אבן אויר הכי זולה שיש.
3- צינור אויר.
4- שסתום אל חזור.
5- סוכר.
6- קוביית שמרים.

אחרי שעמלנו שהשגנו את כל זה הגיע השלב המלוכלך:
- דבר ראשון ניקח את אבן האויר ונשבור אותה כדי לקחת את הפיה שלה שמחוברת לצינור אויר.
- שברתם? יופי, עכשיו תעשו חור בפקק הבקבוק בערך בגדול של הפיה מהצד שהיה בתוך האבן אויר.
- לאחר שעשיתם חור תכניסו את הפיה כך שהצד שמתחבר לצינור האויר כלפי חוץ.
- הדבר הכי חשוב לאטום בסיליקון.
- לאחר שחיכינו במשך 24 שעות זה צריך להיראות כך:

אופן הכנת התמיסה:
- דבר ראשון מרתיחים מים ושמים בקערה.
- ממוססים במים שתי כוסות סוכר (קל יותר במים חמים) וממתינים להתקררותם.
- בינתיים לוקחים מי ברז פושרים (כי חמים - יהרגו את השמרים) ומוזגים לקערה כדאי להשהות את המים ל-24 שעות כדי לנדף את הכלור.
- שמים קוביית שמרים ומערבבים היטב עד לקבלת תערובת אחידה.
- שופכים את שני התמיסות לבקבוק סוגרים.
- מחברים לריאקטור או לדיפיוזר.
- תוך שעה זה צריך להתחיל להפיק CO2.

דברים נוספים:
במקום להעביר מבקבוק השמרים ישירות לאקוריום דרך הצינור ושסתום חד כיווני אני ממליץ להעביר מבקבוק השמרים דרך צינור עם שסתום חד כיווני לתוך בקבוק נוסף קטן יותר. בפקק הבקבוק הקטן יותר יהיו 2 חורים אחד לכניסה ואחד ליציאה. בבקבוק נמשיך את פתח הכניסה עם צינורית עד לתחתית. החור השני דומה לזה של הבקבוק הגדול וישמש ליציאת הפד"ח לתוך האקוריום דרך שסתום חד כיווני נוסף.
המטרה בכל ה"תרגיל" הזה היא שלעיתים נוצר קצף כתוצאה מפעולת השמרים, הקצף הזה עלול לעבור דרך הצינורות ולמצא דרכו לאקוריום ואז הכל נהיה פשוט מגעיל. תפקיד הבקבוק הנוסף הוא לקלוט את החומרים האורגנים העודפים ולהעביר רק את הגז.
דבר נוסף וחשוב מאד זו דרך המסת הפד"ח במי האקוריום. יכול להיות שאתה מייצר פד"ח מצוין אבל אם הוא לא נמס במים זה לא שווה כלום. ישנן מספר דרכים:
1- ריאקטור אקטיבי: מים מראש כח/פילטר נכנסים לתא מסוים דרך חור עליון. פד"ח נכנס דרך חור תחתון ובפנים שמים קצת פרלון/טוף. זרם המים מערבל את בועות הפד"ח שגם נלכדות בין חרירי הפרלון/טוף וגורמים להמסתו במים. כל גז עודף אחר עולה למעלה (אפשר ליצור חור קטן לשחרור גזים אלה) - שיטה מאד אפקטיבית.
2- פעמון: איזשהו גוף בצורת פעמון הפוך שמשקיעים בתוך המים. מזרימים את הפד"ח לתוכו וכל החלק שנמצא במגע עם המים נמס לאט. שיטה זולה ולא אפקטיבית במיוחד.
3- ספירלה/פילפר: הבועות עוברות דרך צינור ספירלי שחשוף למים ונמסות לאיטן בדרכן למעלה גזים עודפים נפלטי מהמים. שיטה מצוינת אפשר לבנות לבד (פחות אפקטיבי) ואפשר לקנות איכותי (יקר יחסית).
4- קיימות קומבינציות , למשל ראיתי כבר דיפיוזר שחלקו ספירלה קטנה וחלקו חומר קרמי שמוציא את הפד"ח שלא נמס בספירלה דרך חרירים זעירים. כך הבועות שיוצאות הן כמעט בלתי נראות (ממש קטנות) ולכן נמסות מהר במים בדרכן אל פני השטח.
המלצה: במקום לשים סתם מים במערכת של השמרים. תכינו ג'לי עם הרבה סוכר וחכו עד שיתקשה. אחר תוסיפו את תערובת המים עם השמרים. השיטה הזו אמורה להאריך את זמן השימוש בכל תמיסה ולהקטין את הסיכוי להרעלת פד"ח כי הזרמת הפד"ח מבוקרת יותר. זה בגלל שהשמרים לא מפרקים מיד את הסוכרים שבמים אלא עם הזמן "אוכלים" את הסוכרים מתוך הג'לי.

פורסם בתאריך רביעי, 14 במאי בשעה 18:21:14 על ידי alon