שלום.
הגעת להודעה זו עקב לחיצת קליק ימני על העכבר ופתיחת תפריטי העכבר. מערכות המידע של האתר ובהן מאמרים וה"ויקיפיש" מוגנים ע"י זכויות יוצרים. כל מאגרי המידע של האתר נבנו לאחר עבודות איסוף ומחקר עמוקות, במטרה לקדם את התחביב ולהעשיר את הידע של הגולשים והחובבים. אי לכך כל מאגרי המידע הינם קניינו הרוחני של האתר וככזה מוגן בזכויות יוצרים. מאגרי מידע הינם כל חומר כתוב המצוי על גבי האתר הכולל בין השאר: מאמרים, מחשבונים, "וויקיפיש" ואינדקסים למיניהם, פרטים על הצוות וכל חומר כתוב או בתמונות המועלה לאתר על ידי צוות האתר או מיופה כוחו לכלל שרתי האתר. כל מאגרי המידע המופיעים על גבי האתר הינם רכושו הבלעדי של האתר ואין לעשות בהם שימוש ללא אישור בעל האתר. אין להעתיקם או להפיצם ללא אישור מבעל האתר אלון ברזילי. שימוש שלא כדין במאגרי המידע יגרור אחריו הפעלת סנקציות משפטיות מכוח החוק.

המשך גלישה נעימה!
Aquarium
כתבה יומית 1
כתבה יומית 1

טיפולי הקרנות בעלות של עשרות אלפי שקלים עשויים להציל את חייה של הכלבה לני מגבעתיים, הסובלת מגידול במוח. בעלת הכלבה מעוניינת להטיסה לניו-יורק, אך מסתבר כי לא קלה הדרך להובלת הכלבה החולה לצידה במטוס
המשך
המפגש הבא
בקרוב
מיקום: 

 

רוצה לפרסם ?
054-6712369

: אקווריום צמחייה - אגדות אורבניות

מאמרי צמחי מים / צמחי אקווריום

הקדמה

מאמר מאת איל כהן !!

תחום אקווריומי הצמחייה מקיף תחומי ידע נרחבים, חלקם בתחומים בהם הידע המחקרי/אקדמי מועט. נקודה חשובה זו יצרה תנאים אופטימאליים לשגשוגם של אגדות אורבאניות שונות, המקיפות את כלל תחומי הפעילות והעניין באקווריומים אלו. הרתיעה שלנו משינויים וחידושים יצרה כר נרחב לפריחתם של אגדות אלו ולתפוצתן הנרחבת באינטרנט ואף בספרות האקווריומים המקצועית.




הקדמה
תחום אקווריומי הצמחייה מקיף תחומי ידע נרחבים, חלקם בתחומים בהם הידע המחקרי/אקדמי מועט. נקודה חשובה זו יצרה תנאים אופטימאליים לשגשוגם של אגדות אורבאניות שונות, המקיפות את כלל תחומי הפעילות והעניין באקווריומים אלו. הרתיעה שלנו משינויים וחידושים יצרה כר נרחב לפריחתם של אגדות אלו ולתפוצתן הנרחבת באינטרנט ואף בספרות האקווריומים המקצועית.
החובב המתחיל את צעדיו הראשונים בתחום, ניזון ממאמרים באינטרנט ואין ביכולתו לבדוק את האקסיומות השונות המוצגות בהם. אקסיומות שגויות אלו מועברות הלאה לגולשים החדשים ומנציחות את הטעות. הזמן עובר והיכולת שלנו להבחין בין טוב ורע פוחתת.
מאמר זה מרכז את כלל מערך התשובות, כפי שהוצגו בפורום זה ובאחרים, ומתייחס אחת לאחת לכל אותן אגדות אורבאניות מוטעות.




תאורה_-_-_.....

1. אגדה - עוצמת תאורה: אקווריום צמחיה טוב מחייב רמת תאורה של 1 וואט ומעלה.
מציאות - די מזמן הבנו כי גם אם ברצוננו לקיים אקווריום צמחיה מפואר, אין כל טעם וצורך לבנות אותם עם עוצמת תאורה של 1 וואט לליטר ומעלה. הערה זו נכונה שבעתיים בכל הקשור לאקווריומיסטים העושים את צעדיהם הראשונים בתחום הצמחיה. רמת תאורה זו לא רק שאינה מסייעת במאום, היא אף פוגעת במתחילים ומחייבת אותם לפעול ברמת מיומנות גבוהה, שבתחילת דרכם עדיין אין היא ברשותם. תאורה חזקה מייצרת רמת צריכת נוטריינטים גבוהה, המחייבת דישון מתאים. אלו מחייבים מיומנות וניסיון. תוצאת מפגש החובב המתחיל עם אקווריומי תאורה חזקים מסתכמת בד"כ במפגש עם אצות - מפגש שהוא אינו מחוייב המציאות (בניגוד לדעה הרווחת).

בכל הקשור לצמחי דשא וכדומה - גם באקווריומים הקטנים מ- 400 ליטר (שם אין כל צורך בעוצמת תאורה גדולה, בהתאם ליחס שטח הפנים לנפח) ניתן לגדל צמח תובעני כמו גלוסוסטיגמה בכ- 0.5W-0.7W לליטר !!! כל הנדרש לכך הוא שימוש נכון בדישון ו-CO2 .

סיכום: גם הערכה כי עוצמת תאורה נדרשת להוצאת הגוון האדום יותר מהצמחים איננה נכונה. ניתן להוציא צבעים עזים מצמחים אדומים גם ב- 0.5W-0.7W לליטר. לא נדרש לשם כך הצבת "כור גרעיני" קטן מעל האקווריום!! הגורם המשפיע על הצבעים הוא דווקא אופי הדישון והמינון של המרכיבים השונים. לתאורה אין כל השפעה ישירה על צבעי הצמחים (קיימת השפעה עקיפה, ע"י הגברת קצב הצריכה של הנוטריינטים, מצב המוביל לשינויים בריכוזים ולהשפעה על צבעי הצמחים).

למתחילים, מומלץ לפעול ברמת תאורה של כ- 0.5W לליטר. ברמת תאורה זו, השינויים המתחוללים באקווריום מתבצעים ברמת עצימות נמוכה יחסית, מצב המאפשר לחובב המצוי להגיב בהתאם. עם הזמן ורכישת הנסיון, ניתן יהיה לשדרג את עוצמת התאורה לכ- 0.75W לליטר. אינני רואה כל טעם להגיע מעבר לכך.


2. אגדה - נורות ייעודיות: שימוש בנורות צמחיה ייעודיות יהיה עדיף ב- אקווריום צמחיה. בנורות ייעודיות לצמחיה יש פיקים עיקריים בתחומים האדום והכחול של הספקטרום, הנחשבים עדיפים לצמחיה ותואמים לספיגת האור ע"י הכלורופיל בצמחים.

מציאות - נורות ייעודיות עולות פי כמה וכמה מנורות אוסרם "רגילות", המספקות ספקטרום פעילות זהה כמעט לחלוטין לנורות הייעודיות. אין כל טעם להשקיע בנורות ייעודיות. בנוסף, במאמר התאורה אני מרחיב בנושא ניסויים שנערכו ונמצא כי נורות הקול ווייט השיגו תוצאות טובות יותר לצמחים מהנורות הנחשבות ייעודיות.

בכל מאמר באינטרנט הדן בנורות ייעודיות והתאמתם לכלורופיל של הצמח, הכותבים אינם מתייחסים כלל לעובדה כי הצמחים והאצות הם סתגלנים באופן כללי, ובמיוחד בכל הקשור לאנרגית האור. ניסויים שנערכו בתחום זה העלו עובדה מעניינת: אין משמעות כלל לשימוש בנורות ייעודיות המספקות ספקטרום בתחום ההיענות של הכלורופיל. דיונים רבים שנערכו בנושאי תאורה ועקום ההיענות של כלורופיל a בתהליך הפוטוסינתזה הזניחו את הצמחים עצמם, פיגמנטים אחרים המסייעים לתהליך הפוטוסינתזה ויכולתם להסתגל ולהשתנות בכל תנאי סביבה משתנים. צמחים (ואצות) מסוגלים להסתגל לרמות נתונות של עוצמת תאורה וספקטרום מסויים, כל זאת בתוך מספר ימים עד שבועות.
נמצא כי צמחים מסתגלים מהר גם לצבעים אחרים של הנורות ומכאן הצורך לשלם הרבה (הרבה) יותר עבור נורות ייעודיות לתאורה אינו קיים.

ממליץ לבחור נורות פשוטות וזולות, ללא צורך ב"התחייבות בנקאית" (משכנתא) לרכישת הנורות הייעודיות לצמחיה. כמו כן ממליץ לגוון בספקטרום לצורך מראה העין בלבד - לתאורה יש השפעה על מראה הצמחים והדגים באקווריום. כל השאר כבר איננו משנה...



3. אגדה – הפסקות תאורה בצהריים: כדאי לבצע הפסקת תאורה של 2-4 שעות כסיוע למלחמה באצות.
מציאות – כפי שציינתי, הנושא והחומר שנמצא באינטרנט נתון לבעייתיות מסוימת מכמה בחינות:
1. לא תמיד מעודכן.
2. לא תמיד נכון.
3. לא תמיד חף מאינטרסים מסחריים (נורות ייעודיות וכדומה).

אין הוכחות חד משמעיות לטענה כי הפסקת תאורה בצהריים מסייעת למלחמה באצות. שנים הפעלתי אקווריום צמחיה עם הפסקות צהריים באמצע מתוך המטרה של סיוע למלחמה באצות ו/או סיוע למניעת הופעתן. מרביתנו פועלים כך גם היום. אין בכך צורך - הפסקת תאורה באמצע אינה מסייעת למלחמה באצות ולו במאום.

אצה שחורה לדוגמא לא תינזק מכך והפסקת התאורה גם לא תמנע מהאצה הזו להופיע אם הפרמטרים לא יהיו טובים דיים. כמה מאיתנו חטפו אצות ללא סוף, גם ובייחוד כאשר הם ממשיכים לבצע הפסקות צהריים של התאורה. האם איננו עוצרים לחשוב מדוע הפסקת התאורה בצהריים איננה פוגעת באצות והן ממשיכות להופיע בנחישות?

התאורה ככלל אינה גורם משפיע במלחמה באצות. האצות יכולות להסתדר עם פחות תאורה מהצמחים. המשמעות של זה היא העובדה כי הפחתת שעות התאורה עלולה לפגוע יותר בצמחים מאשר באצות ובכך אף לחזק אותן יותר!
כל מי שסבור שהתאורה מסייעת (כולל מחקרי אתר דנרלי), אני ממליץ לבחון את הסוגיה הבאה: מה לדעתכם השינוי, אם יש בכלל, בין הכלורופלסט של צמחים ושל אצות? מדוע לדעתכם אמור להגיב הכלורופלסט של הצמחים מהר יותר מהאצות? אם כבר, הטענה היא כי תגובת האצות מהירה יותר.
האם הפסקת תאורה בצהריים מסייעת למלחמה באצות? ספק רב לכך...
הקפדה על רמות CO2 תקינות מונעת כל צורך להזדקק כלל לנושא זה באופן מוחלט, גם אם היה בהפסקה זו תועלת כלשהיא.
האם הטיפול הנכון בצמחים ואספקת כלל הנוטריינטים הנדרשים לצמחים תסייע לנו במלחמה באצות? בהחלט!


אצות
........

4. אגדה – אצות הן תוצר של עודפי נוטריינטים במים, כמו ברזל, פוספט ועוד. סופח פוספט ודומיו יסייעו במלחמה בהם.
מציאות – סופח פוספטים, מהגדרתו, אמור לספוח פוספט. ההנחה שיש בכלל מקום לשימוש בסופח פוספט, פחם פעיל וכדומה באקווריום צמחיה נובעת מההנחה המוטעית כי צמחים ואצות מתחרים על אותם מקורות מזון. הרעיון לספוח את תוצרי המזון/נוטריינטים מהמים נובע מתוך המחשבה כי במקרה זה יזונו הצמחים מן המצע בלבד והאצות יורעבו למוות וייעלמו מן האקווריום. גם הנחה זו מוטעית מיסודה ונובעת משתי הנחות בסיס לא נכונות:
1. העובדה כי פוספט, ניטראט, ברזל ושאר מיני ירקות גורמים לאצות.
2. היכולת של כלל המכשירים לנקות לחלוטין את מקורות המים ממזון לאצות.

האצות, בניגוד לאמור במחקרי חברת "דנרלי" ודומיה, מעצם היותן צורת חיים נחותה, הם סתגלניים הרבה יותר מצמחים ומתאימים עצמם בהצלחה רבה יותר מהצמחים לתנאים הסביבתיים. הן מצויות כמעט בכל מקום ומהוות מקור מזון אדיר עבור צורות חיים אחרות, מייצרות כ- 80% מאספקת החמצן לעולם וצורכות מהאוויר כמויות גדולות של CO2. צמחיה ואצות, על אף היותם שייכים למשפחת צמחי המים, אינן חיים במסגרת אותה הקבוצה. יש להם מרחבי זמן ומקום שונים. לאצות יש צרכים תזונתיים קטנים הרבה יותר מלצמחים והם נאלצים להסתגלות מהירה יותר לתנאים סביבתיים.

צמחים זקוקים לכמות גדולה משמעותית יותר של תוצרי מזון מאשר האצות. רמת הביומסה של הצמחים גבוהה בהרבה מזו של האצות. לאצות יש יותר CCM (מכניזמים של ריכוז פחמן), הן זקוקות פחות ל- CO2 מהצמחים. אצות מסוגלות לאכסן פי 12 מצרכיהם לפחמן, פי 40 לחנקן, פי 500 לפוספט ועוד !!! ובכך לעבור תקופות קשות יותר של חוסרים בסביבה. גודלן היחסי מאפשר לנבג אחד של אצה להסתפק במולקולה הקטנה ביותר של אמוניה לעומת צמח, הזקוק לכמות משמעותית יותר להספקה לעשרות אלפי התאים שלו. נקודה זו חשובה ביותר !!!
בכל פעם שיש בעיית אצות אנשים לא טורחים לוודא את רמות ה- CO2, NO3, PO4 וכדומה. יש לבודד גורמים אלו בראש ובראשונה, לבחון האם אלו משפיעים ישירות על המלחמה באצות - כל זאת עוד בטרם נניח כלל כי יש יחסיות כלשהיא, אם בכלל, בין כלל הגורמים האחרים בנושא הופעת/אי הופעת האצות.
ניתן לחיות ללא אצות באקווריום צמחיה. ניתן להקים אקווריום צמחיה ללא אצות כלל (מנסיון !). החוכמה היא לדעת לטפל בגורמים האמיתיים להופעתן ולהניח בצד את כלל האגדות האורבניות בתחום, כמו גם מכוני מחקר של חברה מסחרית זו או אחרת....



5. אגדה – פוספט וברזל עושים אצות.
מציאות - ניסויים מדעיים, כמו גם ניסויים מקומיים של חובבים הן בארץ והן בחו"ל, הוכיחו כי פוספט וכל השאר אינם הגורם לאצות.
באקווריום שלי אני מקיים רמה של 2 PPM פוספט! כבר תקופה ארוכה, ללא אצה אחת לרפואה (אפילו ובייחוד לא נקודות ירוקות על הזכוכית). כמו כן, גודלם של האצות מאפשר להם להסתדר עם כמויות דישון מקרוסקופיות - מצב שאינו תואם את יכולת הצמחיה.
בקצרה, באקווריום צמחיה, השימוש בתכשירים הסופחים למיניהם הוא אסור לחלוטין. התוצאה תהיה עצירת גדילת הצמחים - יותר אצות. הנסיון לדבוק בשיטות אלו, גם אם יצלח בסופו של דבר, יגבה הוא מחיר יקר מהצמחים. שימוש זה כדאי רק בציקלידיה/דגיה בהם אין צמחים הדורשים תוצרי מזון אלו. שם מוצר מסוג זה עשוי לסייע.

ספרות האקווריומים איננה מתעדכנת במהירות בה מתעדכנים אתרי האינטרנט והמחקרים המקצועיים. חברות דישון מקצועיות, חלקן עדיין מתהדר בתוויות המוצר שלהן, בהן רשום כי דשן זה נטול פוספט ו/או ניטראט. גם נושא זה מתחיל לאט לאט להעלם.
הבעיה שלנו בעולם האקווריומים ככלל, ובצמחיה בפרט היא ההליכה בד בבד עם אגדות אורבניות רבות. קשה היא פריצת הדרך.
מחקרים: מחקרים שונים שנערכו על אגמי מים מתוקים מצאו שברמות צמחיה של 30%-50% השתולים במצע, תוספות חריגות של פוספט, ניטראט, ברזל וכו' לא הובילו ליצירת אצות (מחקרים אלו סגורים לחובבים והם עולים כסף). במחקר על הדלתא בקליפורניה הוסיפו PO4 וניטראט ומצאו כי כל מה שנוסף למים היה דווקא עשבים. גם באגמי פלורידה הוסיפו יותר PO4 וקיבלו הרבה יותר עשבים. (אגב, עשבים אלו מיועדים למלחמה באצות בעיקר בבריכות דגים, הם צרכני אמוניה חזקים - הגורם מספר אחד להופעת האצות).
כלל המקרים העדכניים הגיעו לאותה מסקנה - תוסיף פוספט תקבל צמיחה מואצת יותר של צמחים.

מקצוענים כמו טום באר ואחרים לקחו את זה צעד קדימה וניסו את זה על האקווריום שלהם עצמם. שיטות דישון כמו EI,PPS ואחרות מדגישות את האפשרות ואף הכדאיות לדשן מעל לכמות הנדרשת/מומלצת ע"י היצרנים. הסיבה לכך היא מניעת כל אפשרות למחסור בצמחים, מצב אשר הוא עצמו עלול להוביל לעצירת גידול ולהופעת אצות.

אישית, החלטתי לקחת את הנושא הזה בעצמי ובמשך כמעט חצי שנה ויותר ישבתי על רמות של 1.5-2.5 PPM של פוספט !! כמו כן, הקפדתי על רמות דישון מטורפות של מיקרו אלמנטים וברזל - שוב, ללא כל אצה אחת לרפואה (שימו לב, גם עם עוצמת תאורה לא קטנה של 1.25W לליטר, שהיא בעצמה מזמינה צרות לא מעטות ללא ניהול נכון.

בנוסף, הבנה של מבנה האצות מול מבנה הצמחים מובילה אותנו לאותה מסקנה. הרעיון של אצות מתחרות על אותם מקורות מזון כמו הצמחים אינו מעודכן ואינו נכון. צמחים זקוקים לכמות גדולה משמעותית של תוצרי מזון מאשר האצות. רמת הביומסה של הצמחים גבוהה בהרבה מזו של האצות. הרעיון של הגבלת רמת תוצרי המזון במים ישן יחסית. האצות יכולות לצרוך כמות תוצרי מזון הקטנה פי 2.5 מהמינימום הנדרש לצריכת הצמחים. למעשה, כל האכלת דגים קטנה תוביל לגידול ברמת תוצרי המזון הנדרשת לאצות. גישה זו תוכל לעבוד ברמה מינימאלית באקווריום שתול בצפיפות עם תאורה גבוהה אך תוביל מהר מאוד לבעיות של עצירת צמיחה, צמחיה חולה ולעתים אף להופעת אצות.

בסביבה בה שולטים הצמחים, אין מקום לאצות. מרבית אזורי המחיה של מים מתוקים נוטים לקראת שינויים, כאשר לצמחי המים יש השפעה מייצבת על הסביבה, כמו העובדה שהם זקוקים ליציבות כדי לגדול היטב. מכאן אנו רואים כי שינויים ב- CO2 וב- NH4 הם הגורמים המשמעותיים ביותר לאצות. שליטה בגורמים אלו תוביל לשליטה באצות.


בקטריות ופילטרים



6. אגדה - אקווריום צמחיה דורש פילטרציה חזקה.

מציאות - הבקטריות בפילטר הביולוגי ממירות אמוניום וניטריט לניטראט. הצמחים יכולים להשתמש בכלל התרכובות הכימיות הנ"ל כמקור לחנקן הדרוש להם (למעט ניטריט). למעשה, אמוניום הוא מקור החנקן המועדף ע"י הצמחים. אם נוסיף צמחים לאקווריום בעל פילטר ביולוגי מבוסס, הצמחים ישתמשו בחלק מהאמוניום לפני המרתו ע"י הבקטריות.

לעובדה זו חשיבות רבה: צריכת האמוניום ע"י הצמחים מובילה להקטנת כמות ריכוזי האמוניום המיועדת לבקטריות, כך שמושבת הבקטריות תקטן. כמות אמוניום קטנה מובילה ליצירת כמות ניטריט קטנה וכך גם מושבת בקטריות הניטריט תקטן.

מכאן, שפילטר וצמחים מתחרים על בקטריות. אין צורך להוסיף מדיות גדולות בפילטר לשם הגברת מושבת הבקטריות. קיימת מושבת בקטריות אדירה בצמחים עצמם ובמצע. אז לשם מה בכל זאת מדיה ביולוגית בפילטר? - גיבוי. יש בעיה בבקטריות על הצמחים - הפילטר יגבה. יש בעיה בפילטר - הצמחים יגבו.

סיכום
בעולם האקווריומים קיימים הרבה מיתוסים ואגדות אורבניות - המחשבה שניתן להגביל את תזונת האצות היא אחת מהם.
מרבית הספרות המקצועית אינה מתעדכנת. אתרי האינטרנט המובילים כן. גם בבואנו לקרוא מאמרים שונים בחו"ל, עלינו לקרוא זאת בנימת ביקורת. מרבית החובבים אינם סוגלים/מעוניינים להתנסות על האקווריומים הפרטיים שלהם מחשש לתסבוכות ובצדק. מעטים כן מתנסים. ניסויים אלו חשובים יותר מכל מאמר באינטרנט או ספר קריאה ארכאי זה או אחר.

אלו מאתנו המעיזים להתנסות, תורמים רבות לפיתוחו של תחביב זה בארץ ובעולם. השאר – עבודתכם קלה. שימו לב לשינויים המתקבלים, קבלו אותם ופעלו לפיהם. זהו הניסוי הקטן שלכם.

זהו, כל מי שחושב אחרת מוזמן לבדוק זאת על בשרו. אל תצמדו לדנרלי ולאחרים. כל שנותר לכם לעשות הוא לדשן ברמה גבוהה יותר של פוספט. רמות של 2-2.5 PPM (נחשבות גבוהות לכל הדעות) לא יגרמו לאצות אם האקווריום מאוזן דיו. גם לא ברזל ושאר מיקרו אלמנטים. קבלו את זה או תתנסו בעצמכם....

ביבליוגרפיה: כל האמור לעיל מבוסס על אתרי האינטרנט השונים, בארץ ובעולם.


המקור: http://forum.freshreef.com/

אגדות אורבאניות

 

פורסם בתאריך רביעי, 14 במאי בשעה 18:28:23 על ידי alon
בחר נושאים אשר קשורים לכתבה זו

מאמרי צמחי מים / צמחי אקווריום

הצג הודעות חדשות
פרסומות דגי נוי
טרקלין
כתבה יומית 2
כתבה יומית 2

מקווה מים ביער שרשרת בדרום שזוהם על ידי אלמונים, גרם למותן של יותר מ-100 כבשים שלגמו מהמים. רועה הצאן שהגיע לרעות את הכבשים באזור, נותר חסר אונים וצפה בכבשים מתות בזו אחר זו. החשש: הרעלת משנה שתפגע בחיות בר שיגיעו לאכול מהפגרים. המשטרה פתחה בחקירה
המשך
סרט יומי
סיקור מפגש אחרון

תמונה

מפגש דג העיר ראשל"צ-2.16.12