עמודי ראשי › סל מאמרים › דגים

: הסטינגריי חלק ב' – הסטינגריי בטבע ואקלומו באקווריום -מאת סרגיי

במאמר זה ימשיך לסקור סרגיי מצוות תוכן של אתר אקווריום אודות דג נוי מדהים: הסטינגריי

סביבת המחייה הטבעית שלדג הסטינגריי מגוונת מאוד מאחר והם נמצאים ברוב מערכות הנהרות של דרום אמריקה.

לרוב הם נצפים באזורי מים רדודים אך הם אינם מוגבלים לאזורים אלו, המכשול הטבעי

היחיד עבורם הם מפלי מים.

שיטות הציד שלהם כוללות תקיפת דגים קטנים ממארב ,שאיבת חסרי חוליות

מהקרקעית, הסתערות על להקת דגיגים במים רדודים ואפילו גריפת חלזונות מחוץ למים

סטינגריי הנהרות מדרום אמריקה / מאת סרגיי sergeyal

חלק ב' – הסטינגריי בטבע ואקלומו באקווריום.

במאמר זה ימשיך לסקור סרגיי מצוות תוכן של אתר אקווריום אודות דג נוי מדהים: הסטינגריי

סביבת המחייה הטבעית שלדג הסטינגריי מגוונת מאוד מאחר והם נמצאים ברוב מערכות הנהרות של דרום אמריקה.

לרוב הם נצפים באזורי מים רדודים אך הם אינם מוגבלים לאזורים אלו, המכשול הטבעי

היחיד עבורם הם מפלי מים.

שיטות הציד שלהם כוללות תקיפת דגים קטנים ממארב ,שאיבת חסרי חוליות

מהקרקעית, הסתערות על להקת דגיגים במים רדודים ואפילו גריפת חלזונות מחוץ למים.

הסטינגריי ב - אקווריום .

אקדים ואומר שדג סטינגריי איננו "עוד דג" שמוסיפים ל- אקווריום , ההפך , את המערכת ,

השכנים ,המזונות והדקורציות מתאימים במיוחד עבור דג נוי זה.

גודל המיכל

כאשר מתכוונים לגדלו לאורך זמן (ישנם כאלו שהגיעו עד גיל 12 שנה בשבי), העקרון הוא כמה שיותר גדול יותר טוב , רוחב רצוי

מעל 60 ס"מ, אורך מעל 120 ,לזנים הגדולים עדיף כמה שיותר בשתי המידות. גובה – אין דרישות מיוחדות מספיק גובה סטנדרטי .

פילטרציה

מומלץ למקם ב- אקווריום פילטרליזציה חזקה ,לכן השיטה המומלצת ביותר היא רטוב – יבש .

הדבר נובע מגודלו של ה- דג , גם הזנים הקטנים יותר מגעים ל30-40 ס"מ קוטר דיסק

בבגרותם, בנוסף לזנב עם אותו האורך בערך.

בגלל מבנה גוף (פלטה אופקית J) הוא איננו גמיש כול כך במישר האופקי ,

ולכן זקוק לרדיוס סיבוב גדול.

דג נוי סטינגריי צורך כמויות גדולות יחסית של מזון ולכן רמת ההפרשות בהתאם ,

אך הוא איננו סובל ערכי מים גרועים. מאותה הסיבה מומלץ לשמור על זרימה טובה

(חמצון) במיכל.

רצוי למנוע מ-דג נוי זה גישה לגוף חימום ומכיוון שהם נוטים להימשך אליו

(כנראה בגלל "החוש החשמלי") והדבר מוביל לכויות.

ניתן למקם את גוף החימום בסאמפ או לבנות מכסה מגן מקופסת פלסטיק מחוררת או

להשתמש בגוף חימום חיצוני.

עדיף שיהיה רווח של כמה ס"מ בין גופי תאורה לפני מים ,כנ"ל לגבי שולי האקווריום כיוון שהדג סקרן ולפעמים מוציא את גופו מחוץ למים,

מאותה סיבה צריך לדואג גם למכשול מסויים שימנע ממנו לצאת לגמרי לדוגמה מכסה קשיח או רשת .

ערכי המים

מובן שסטינגריים דרום אמריקאים באים מסביבה של מים רכים יותר וקשים פחות ממי הברז בישראל , אך בהתבסס על ניסיונם של מגדלים

בחלקים שונים בעולם (עם ערכי מים שונים) ,ניתן לומר שרוב הזנים מסתגלים בקלות לערכי מים מקומיים, והדבר נכון גם למי הברז שלנו.

טמפרטורה

26-28 מעלות.

דוגמא ל- אקווריום חלומות :

מצע

קיימות שתי גישות , קרקעית "ערומה" ללא מצע כלל, יתרונה בכך שקל יותר לשמור על ניקיון האקווריום.

הגישה השנייה שימוש במצע חולי או חצץ חלק כדי לדמות את התנאים הטבעיים, שכבה בעובי מספר סנטימטרים (פחות מ 10 ס"מ ) .

יש לקחת בחשבון שסטינגריים נוהגים להתחפר

ולחפש מזון בקרקעית לכן המצע צריך להיות כמה שיותר חלק ועדין.

דקורציה

סטינגריים הם בין הדגים הגדולים בתחביב דגי הנוי , הם מאוד סקרנים ופעילים בכול שעות היממה יש לקחת בחשבון מאפיינים אלו ,

כדי לא לגזול ממרחב השחייה שלהם.

יש לעגן ולקשור חפצים קלי משקל כגון צמחים בכדי למנוע עקירתם.

עדיף להימנע ממרווחים צרים בין הדקורציות , דגים סקרנים אלו יכולים להיתקע או להיפצע מהם.

מזונות

כאן המצב אינו חד משמעי וקיימים ויכוחים רבים בין המגדלים לגבי אלו מזונות עדיפים.

המזונות "הטבעיים" ביותר כאלו שסטינגריי אינו יכול לעמוד בפניהם, לכן נחשבים ל"התחלתיים" לדג חדש הם תולעי דם ,טוביפקס, אדמה (שלשולים/קליפורניה) חיים.

בהמשך הדגים מתרגלים בקלות לתולעים קפואות.

קבוצה נוספת אלו מזונות שמקורם בבעלי חיים ימיים – שרימפסים ללא שריון, בשר רכיכות , חתיכות קלמרי או תמנון , פילה דגים.

לוקח זמן לדג הסטינגריי להתרגל אליהם ,אך המצודדים בשיטה טוענים שערכם התזונתי טוב יותר ,קל להשיגם (בחנות דגים מקומית) .

אלו שמתנגדים טוענים שבטווח הארוך יכולים להיות נזקים כתוצאה משימוש במזון שמקורו בבעלי חיים ימיים.

הפשרה היא לגוון בין סוגי המזון.

דגים חיים בטבע מהווים חלק מתפריטם, לכן ישנם מגדלים הנוקטים בשיטה זאת.

אך קיימת סכנה של זיהום ומחלות שדגי פיטום יכולים להעביר לסטינגריי, שימוש ב- דגי נוי מסוג

דגי זהב באופן קבוע ולאורך זמן מזיק לבריאות הסטינגריי ,לכן יש לגוון עם זנים אחרים.

יש אפשרות להרגיל אותם למזונות יבשים "בשרים", במיוחד דגים בוגרים שחיים תקופה ארוכה בשבי ,

המותגים פופולריים אצל מגדלי סטינגריי בחו"ל הם: hikary massivore ו-hikary carnivore .

שכנים באקווריום

גם כאן אין כללים נוקשים ,מבחינה עקרונית יש לשים לב שדגים אחרים לא יהפכו לארוחתו של סטינגרי (דגים קטנים מידי ),

לא יותקפו על ידיו כתוצאה מתחרות על מזון או מרחב מחייה (במיוחד דגים בוגרים שהופכים להיות מסיבים וכוחנים יותר) ,

מצד שני אין לשכנו עם דגים אגרסיבים, וטריטוריאלים (במיוחד כאלו ש"מחשיבים" את הקרקעית כטריטוריה שלהם) .

כאשר מגדלים קבוצה של סטינגריים רצוי שהיו בעלי מידות דומות כיוון שפרטים קטנים יכולים להפגע בתחרות על מזון או לרעוב מאותה סיבה.

רבייה

נושא זה מצריך מאמר נפרד עם תיעוד מדוייק שנובע מניסיון אישי ,כאן נתאר אותו בכלליות.

כאמור דגי נוי מסוג סטינגריים הם משריצי חיים .

לזכר שני איברי מין claspers בבסיס הסנפירים התחתונים .

את הנקבה משמש בעת הזדווגות ,פתח הצואה .cloaca

לזכר בוגר מינית איברים אלו מאוד מפותחים (גדולים) , לנקבה אין סימנים חיצוניים מלבד זה שהיא צריכה להיות גדולה יותר מהזכר.

ההפרייה היא פנימית , לאחר חיזור כוחני הזכר שוחה במהופך מתחת לנקבה ומחדיר את אחד מאיברי מין לפתח הצואה ,האקט חזור על עצמו מספר פעמים ולאורך זמן (בחלק מהמקרים דווח על יממה שלמה).

זמן ההריון כ 4 -3 חודשים , ממליצים להפריד את הזכר מהנקבה בגלל מקרים של לידה מוקדמת (וולדות מתים) שנגרמה מהצקות של הזכר.

כמות הצאצאים נעה בין כמה בודדים לעשרה ואף יותר,שנולדים מפותחים ובעלי כושר שחייה.

מפרידים אותם מאמם ויממה אחר לידה ממליצים להתחיל להאכילם בתולעים חיות קטנות. (טוביפקס/ דם) ובארטמיה בוגרת ,

הכלל הוא מנות קטנות מספר רב פעמים ביום.

בתמונה נקבת מוטורו בהריון :

בתמונה: ולד של היסטריקס ליד ההורה :

בריאות

רוב הזנים נחשבים לדגים "חזקים" שלא סובלים ממחלות אופייניות לשאר דגי נוי , מצד שני לא מעט חובבים נתקלו בתחלואות בלתי

מוסברות ובמוות פתאומי.

לכן מומלץ להקדיש תשומת לב יתרה למצבו הבריאותי של הפרט שאתם עומדים לרכוש ,כיוון שרבים מהם מגיעים במצב של גסיסה איטית

לאחר מסע ארוך מהנהר בדרום אמריקה אל חנות הדגים בקצהו האחר של העולם שבמהלכו סבלו מתת תנאים.

יש כמה כללי אצבע חשובים בעניין הזה , סטינגריי שמסרב לאכול - בריאותו לקויה לכן עדיף לא להסתכן ברכישתו, רצוי גם שהדג לא יהיה

רזה מידי כיוון שדג רזה הינו חלש יותר .

כך נראה סטינגריי בתת תזונה :

וכך נראה אותו הדג עם תזונה מספקת :

דג שחלק משולי הדיסק (או כולו ) מזדקר (מסתבסב ) מעלה או מכופף מטה

באופן קבוע מערכת העצבית שלו נפגעה סיכוי הישרדותו קלושים.

שלב התחלתי ,שימו לב לשולי הדיסק באזור בסיס הזנב :

שלב ביניים , התפשטות בכול ההיקף :

זנבו של דג הסטינגריי צריך להיות שלם ונקי מדלקות , חלק העליון של הגוף ללא אזורים חיוורים/לבנים.

ישנם גורמים נוספות כגון שימוש ברעלים או בקרסים בעת תפיסתם ,פגיעות פנימיות כתוצאה מהרעבה תרם המשלוח או הרעלות

שנובעות מאיכות מים גרועה , לכן עדיף לא למהר לרכוש דג שהגיע זה עתה לחנות אלה לחכות תקופה מסויימת ,כך הסיכוי

ש"תיפלו" על דג פגוע קטנים ,

הפרטים החזקים שורדים את התקופה הראשונה אצל הסוחר מתרגלים לתנאי מים מקומיים, מתחילים לאכול מזון קפוא ומעלים במשקל.

לאלו שמחמירים ונהוגים לבצע טיפול מונע לדגים מיובאים התרופות המומלצות הן:

כנגד טפילים חיצוניים כגון ארגולוס – פראזין PARAZIN , דימילין DIMILIN.

כנגד דלקות בקטריאליות ותוצר הלוואי שלהם - פונגוס ,טיפול אנטיביוטי BINOX ,FURAN .

מגדלים רבים נוהגים להשתמש במלח בישול NaCl במינון של 4 גרם ליטר כטיפול נגד דלקות ,ישנם כאלה שמוסיפים אותו באופן קבוע למיכל כ"קונדישינר".

תרופות שאין להשתמש עם דגי נוי מסוג סטינגריים:

מלכית גרין ,מטילן בלו וכל תרופה המכילה קופר.

תחת אותה כותרת אזכיר גם את בריאותו של הבעלים של הדג, כיוון שסטינגריי חמוש בעוקץ ארסי, העקיצה גורמת לכאב עז וקיימת

סכנה של רגישות לארס ולזיהומים משניים של הפצע.

למרות שסטינגריים אינם תוקפניים לרוב ומשתמשים בעוקץ רק להגנה עצמית במקרה הכי גרוע (אין אפשרות להימלט) ,

תגובתם אינסטיקטיבית ומאוד מהירה, לכן יש לנקוט במשנה זהירות עם דגים אלו בעת האכלתם (מומלץ ע"י פינצטה ארוכה),

ניקוי האקווריום (גם כאן אני ממליץ על מגנט ,סקרפר ושואב רפש),תפיסתם/ העברתם (רשת גדולה מבד צפוף או מיכל יעודי).

העוקץ מתחלף מספר פעמים בשנה כאשר הישן נושל ובמקומו הדג מצמיח עוקץ חדש, רצוי לא לגעת בעוקץ שנשל בידיים גלויות יש לשאוב

אותו עם צינור/שואב רפש כיוון שהוא עדיין נושא ארס שעלול להיספג דרך העור.

במקרה של עקיצה יש לשטוף את הפצע במים חמים ככול האפשר עד גבול הסיבולת כדי להקל על הכאב, לחטא את הפצע

עם "יוד" Povidone-iodine ולפנות בהקדם לעזרה רפואית.

בין היתר על מנת לבצע צילום רנטגן של האזור.

עוד דגי נוי

פורסם בתאריך שבת, 18 ביולי בשעה 18:17:21 על ידי alon