: הכל על עצי המנגרובים / מאת: אופיר זומר

עצי המנגרוב הם עצים הגדלים בסביבה מימית ומהווים גורם מרכזי כבית גידול למספר רב של דגי נוי מוכרים לנו בראשם הדיסקוס .
כמו כן שורשי הסחף שלהם ושיברי הענפים משמשים אותנו החובבים
כגזעי נוי ואובייקטים בתפאורת אקווריומים רבים המשווה להם מראה אקזוטי .
במאמר הבא נסקור את בית גידולם ואת סביבת החיים המתפתחת עליהם בין הענפים והעלים
ומתחת לפני השטח בתוך הבוצה בין שורשיהם העמוקים.

עצי המנגרוב הם עצים הגדלים בסביבה מימית ומהווים גורם מרכזי כבית גידול למספר רב של דגי נוי מוכרים לנו בראשם הדיסקוס .
כמו כן שורשי הסחף שלהם ושיברי הענפים משמשים אותנו החובבים
כגזעי נוי ואובייקטים בתפאורת אקווריומים רבים המשווה להם מראה אקזוטי .
במאמר הבא נסקור את בית גידולם ואת סביבת החיים המתפתחת עליהם בין הענפים והעלים
ומתחת לפני השטח בתוך הבוצה בין שורשיהם העמוקים.

 

עצי המנגרובים גדלים סמוך לחופים, ורובם ככולם גדלים באזורים טרופיים.
בין שורשי המנגרובים, מתקיים מארג מזון שנוטלים בו חלק חיידקים, חסרי חוליות, דגים ואף תנינים גדולים. ניתן גם למצוא שם ציפורים רבות ועטלפי פירות התלויים על הענפים.

 

החיים במים מלוחים

במשך זמן רב נחשבו יערות המנגרובים לסביבה של ביצות שוממות בעלי ריח רע, אולם כיום ניכר כי אזור זה הפך לסביבת חיים מיוחדת המהווה בית גידול למינים רבים חיידקים, פטריות, דגים, זוחלים ועוד. כמו כן עצי המנגרובים מגנים על החופים מפני ההרס הנגרם להם ע"י סופות וסערות.
עצי המנגרובים ייחודים בשל יכולתם להתקיים במים מלוחים. העובדה שהם חיים בסביבה מלוחה חייבה את המנגרובים לפתח מנגנונים לסילוק עודפי המלח, זאת הם עושים בשתי דרכים: האחת, ע"י סינון על כאשר המלחים החודרים עם מי הים אל העץ נחסמים ע"י ממברנות מיוחדות, והשנייה באמצעות בלוטות מיוחדות המצויות על העלים וגורמות למלח להצטבר בגבישים קטנים הנשטפים מהעלים וכך מורחקים מהים.

החיים בסביבה בוצית

עצי המנגרובים חיים בסביבה בוצית, בה הקרקע אינה מאווררת ודלה בחמצן. בעקבות כך מתרבה הפעילות של חיידקים אנאירובים, והם מפרקים את החומר האורגני המצויי בקרקע. פעילות זו גורמת גם לעליית החומציות בקרקע.
יערות המנגרובים מוכרים בעיקר בשל מערכת השורשים הצפופה. היא אופקית, שטוחה ובנויה הסתעפויות רבות. שורשי המנגרובים נקראים "שורשי אוויר", ותפקידם לסייע לעץ להתקיים בסביבה דלת חמצן.
כיצד פועלים שורשי האוויר?
סביבת המנגרובים מושפעת מהגאות והשפל. בזמן שפל שורשי המנגרובים נחשפים לאוויר בעת ירידת המים, ובזמן גאות עולים פני המים בחזרה ומכסים את השורשים. שורשי המנגרובים עשויים רקמה חלולה ומאווררת ופני השורשים מכוסים בנקבים זעירים המאפשרים את כניסת האוויר פנימה. בזמן הגאות נסגרים הנקבים והעצים מנצלים את רוב החמצן שעומד לרשותם ואילו בזמן שפל נפתחים הנקבים ואוויר עשיר בחמצן נשאב פנימה.
במנגרובים קיימים שורשים מסוג אחר ואלו הם שורשי ההזנה המספקים לעץ את כל החומרים הדרושים לגידולו.
הקרקעית הבוצית מסייעת להתפתחות הדורות החדשים. במינים רבים של מנגרובים נושר הפרי אל הקרקעית בעודו שלם. הזרע מתחיל לנבוט כשהפרי עדיין תלוי על העץ, וכשהפרי נופל הזרע מצמחי את השורשים. הנבטים הצעירים מכוסים במים במשך תקופה ארוכה.

מחיידקים ועד תנינים

סביבת המנגרובים עשירה מאד בחומרי מזון חיוניים. מקורם בחומר צמחי יבשתי הנלכד בקרקעית הבוצית. כמו כן, העלים הנושרים מעצי המנגרובים נרקבים בקרקע הבוצית ועוברים פירוק מהיר ע"י חיידקים, וחומרי המזון שבהם משתחררים ומזינים יצורים אחרים.
סביבת המנגרובים משמשת "מעון" ליצורים רבים, המוצאים מסתור ומזון בתוך הבוץ ונקודת אחיזה בשורשים המסועפים. חומרי המזון הנרקבים בקרקע נאכלים על ידי חסרי חוליות קטנים, ואלה נאכלים על ידי חסרי חוליות גדולים מהם או על ידי דגים, ואילו הדגים נאכלים על ידי עופות מים. בסביבת המנגרובים בולטים בעיקר חסרי חוליות כמו סרטני בוץ גדולים שמשקלם יכול להגיע גם עד שלושה קילוגרמים. כמו כן, ישנם גם יצורים שלא מבלים את כל מחזור חיהם בין השורשים כמו הדגים למשל. אלו נמצאים בסביבת המנגרובים רק בשלבי חייהם הראשונים וכן בעונת הרבייה.

מסביב לעולם

ישנם מינים רבים של מנגרובים המתקיימים על פני כדור הארץ, אך לא מפוזרים בו באופן אחיד. המנגרובים רגישים לתנאי יובש ומעדיפים סביבות לחות. בשל רגישותם לתנאי הסביבה ולשינויים בטמ"פ מי הים, הם נפוצים בעיקר באזורים הטרופיים והסוב-טרופיים.באזורנו תפוצת המנגרובים מגיעה עד צפון ים סוף, בחוף סיני נפוץ היוצר חורשות ירוקות בשפכי ואדיות גדולים.

מסע במעלה הנהר

בחלק הצפון מזרחי של יבשת אוסטרליה ניתן לראות את האזורים המופלאים שבהם נמצאים יערות המנגרובים. באזור זה ישנם נהרות גדולים ורבים המביאים איתם את מי הגשמים מן היבשה אל האוקיינוס. בשל הסביבה הבוצית של המנגרובים, קשה להגיע אליהם מהיבשה ועל כן זה צריך להיעשות דרך הים בספינות ובסירות. את ההפלגה במעלה הנהר יש לתכנן היטב בהתאם לתנודות הגאות והשפל.
ראשיתו של המסע הוא בפתח הנהר, שם מתגלים עצי המנגרובים הצפופים. המשך המסע עובר בין העצים הגבוהים. ככל שעולים במעלה הנהר, גוברת השפעת המים המתוקים על מי הים, והמליחות הקיימת במים הולכת וקטנה. בעקבות כך נעלמים בהדרגה עצי המנגרובים ובמקומם מופיעה צמחייה רגילה.

האדם בשדה מחקר

האדם התעניין רבות במחקר של המנגרובים משום שיערות המנגרובים הם בית גידול לדגים, לסרטנים ולצדפות, המשמשים במקומות רבים בעולם מזון לאדם, וכן בנוסף, היערות הצפופים תורמים רבות לשמירה על החופים מפני הרס הנגרם על ידי הרוחות והמים. מחקר המנגרובים עוסק בתחומים רבים: זיהוי החיידקים הגדלים בקרקע, בדיקת חומציות הקרקע, מדידת מליחות המים ושקיפותם, מדידת הריכוזים של חומרי המזון בקרקע ובמים ועוד.
איסוף נתונים אלו נועד למטרת לימוד התנאים הסביבתיים המאפשרים למארג המזון הזה להתקיים. כמו כן, מיון, שקילה, ספירה ומדידת גופם של היצורים השונים מסייע בקבלת מידע איכותי וכמותי על הסוגים השונים החיים בסביבה זו.
הסביבה הבוצית מקשה על עבודת המחקר ועל תנועתם של החוקרים באזורים אלו. זבובי חול, יתושים וחיידקים רבים החיים בבוץ גם מקשים על עבודתם של החוקרים. עם זאת, קיימת גם אימת התנינים השוחים במים. החוקרים מצטיידים ברתמות מיוחדות, המאפשרות להם למשוך אותם מן המים במהירות בעת סכנה.
ליערות המנגרובים יש חשיבות כלכלית רבה, יש למנוע את זיהומם, השמדתם וכן יש לנצלם בצורה נכונה תוך שמירה על כל מארג המזון המתקיים בהם.