קבוצות ציקלידים אגם מלאווי
הקדמה:
אגם מלאווי הוא אגם מאוד מיוחד מבחינה של תפוצה של מיני ציקלידים שונים.
באגם מיני ציקלידים רבים מספור, אחד הדברים המייחדים את אגם מלאווי הם שבזכות דרכי התזונה השונות של כל מין ומין הצליחו להתפתח כל כך הרבה מינים שונים באגם אחד שהם אנדמים לאותו אגם (נמצאים רק במקום אחד!)
במאמר זה אדון בקבוצות ציקלידים שונות של האגם, בטבע ובאקווריום.
מרמק מקורי מאת SpitFire
אגם מלאווי - מבט לווין:
שיטת הרביה באגם הינה מעניינת במיוחד והיא מאפיינת את כל ה- ציקלידים באגם פרט לטילפיה רנדלי (Tilapia randelli) שהינו דוגר מצע ובנפוץ בכל אפריקה.
ציקלידים באגם הינם דוגרי פה, וצורת ההטלה מתרחשת באופן מעניין, לרוב לפי שיטת ביצי הדמה:
נקודות אלו או כתמים אלו נקראים באנגלית אג דאמיז (egg dummies) או בעברית, ביצי דמה.
תפקידן של ביצי דמה אלו הוא להפרות את הביצים שבפה של הנקבה. איך זה מתבצע? פשוט מאוד.
לאחר שהוטלה ביצה או שתיים והנקבה אספה אותן לפיה הכר מראה לנקבה את ה"ביצה" הזאת שיש בסנפיר האנאלי (סנפיר השת), הנקבה חושבת בתמימותה שזאת ביצה ומנסה "לאסוף" את הביצה.
היא פותחת את הפה ואז הזכר משחרר זרע וככה בעצם מתבצעת ההפריה.
לאלו שלא יודעים על מה בדיוק אני מדבר אני מדבר על זה:
בציור זה רואים את זה בבירור:
שימו לב לכתמים שנמצאים בסנפיר האנלי אצל הזכר, לגרון הנפוח של הנקבה ולפוזיציה שבה הדגים נמצאים.
אגב, גם לנקבות יש ביצי דמה כמו לזכרים אך פחות. לא בכל המינים, בחלקם.
המבונות של אגם מלאווי:
קבוצת המבונות היא קבוצה של ציקלידים שרובם הגדול הם נמצאים בבתי גידול סלעיים באגם, לא מתרחקים יותר מדי מאיזורי הסלעים כדי לשמור על הטריטוריה ועל הנקבות שברשותם.
המילה מבונה, שפירושה 'חיים בסלעים', מקורה בשפה המדוברת בצפון אגם מלאווי שנקראת צ'יטומבוקו.
דגים אלו ניתן למצוא באיזורים של האגם בין 0-40 מטרים של עומק. לעיתים ניתן גם לראות ציקלידים אלו בעומקים יותר עמוקים אך זה פחות נפוץ
מטריאקלימה אורורה (Metriaclima aurora)
המבונות ניזונות מהרבה מקורות מזון שונים, ישנן מבונות הרביווריות (צמחוניות), אומניווריות (אוכלות כל, הכוונה לקצת אצות, קצת חסרי חוליות, חרקים, דגיגים של דגים אחרים כשמזדמן ועוד) ופיסקיווריות , Piscivore, טורפים.
לגבי אכילת אצות, ישנן כמה וכמה שיטות שונות של גירוד אצות, שבהן אני אדון.
ציקלידים צמחוניים באגם (שרובם נכללים בקבוצת המבונות) מאופיינים במעיים ארוכים בשביל שיצטרכו להשקיע כמה שפחות אנרגיה בעיכול, כדי לשמר כמה שיותר אנרגיה מכיוון שמדובר במזון מועט בקלוריות.
הדגים הצמחוניים צריכים לעסוק כל היום באכילה בשביל להשביעם, לעומתם, הטורפים הגדולים לאחר כמה יציאות בודדות לציד, הם יכולים "להירגע" בשאר היום.
לבאוטרופאוס Labeotropheus
הלבאוטרופאוסים (לדוגמא, פואלבורני או טראווסי) הינם הרביוורים (צמחונים) מובהקים.
לדגים אלו יש לסת שבנויה בצורה מיוחדת שמופנת כלפי מטה שתעזור לדגים אלו בגירוד טוב של האצות.הפה של דגים אלו מכוון כלפי מטה ולכן מגרדים את האצות בלי בעיה.
מבנה הפה שלהם מאוד דומה לטרופאוסים שמגיעים מאגם טנגניקה
הנה כמ תמונות (לדוקטור חיים שוחט מגיע הקרדיט) בשביל להמחיש:
שימו לב למעין סחוס שמאפיין את השפה העליונה של הדג (פואלבורני OB)
השיניים של הלבאוטרופאוסים נמצאות צמודות מאוד אחת לשניה, ולכן הגירוד של האצות נעשה כמו פצירה של ציפורניים.
פה שימו לב שליניים שמאופיינות לגירוד אצות (תראו איזה שיניים לדג צמחוני) בלי בעיה מסלעים:
אגב מכיוון שהגירוד הינו גירוד מאוד אגרסיבי אגרסיבי ניתן לראות על האבן או הסלע את סימני השיניים של הדג.
לבאוטרופואס פואלבורני - Labeotropheus fuellborni
פטרוטילפיה - Petrotilapia
הפטרוטילפיות אלו מבונות ענקיות (נחשבות להכי גדולות באגם) בעלות צבעים מדהימים. ישנן כמה מינים ועשרות וואריאציות גיאוגרפיות שונות
פטרוטילפיה SP "ילוו צ'ין" - Petrotilapia sp. "yellow chin"
מכיוון שמדובר במבונות גדולות מאוד שניזונות מאצות, דגים אלו צריכים כמות גדולה של אצות בשביל להשביעם.
לכן מבנה הפה בנוי בצורה כזאת שהשפתיים יוצאות כלפי חוץ אפילו שהפה סגור. לדג זה יש שיניים אימתניות במיוחד שעוזרות לדג בגירוד מוחלט של אצות מהסלעים.
לעומת דגים אחרים שלא מצליחים להוריד לחלוטין את האצה מהמשטח, דג זה מסוגל.
לפרטרוטילפיות שיניים מאוד גמישות.
מבנה השיניים של הפטרוטילפיות:
המבנה של הפה של הפטרוטילפיות מאוד דומה לזה של הפטרוכרומיסים מאגם טנגינקה. הפטרוכרומיסים גם דגים גדולים וצמחוניים ולכן גם להם מבנה פה דומה:
פטרוכרומיס טראווסי - Petrochromis trewavasae
טרופאופס - Tropheops
שימו לב, לא מדובר בטרופאוס, אלא בטרופאופס.
עד לא מזמן היה זה Pseudotropheus tropheops עד שהוגדר מחדש בתור Tropheops בלבד.
הטרופאופסים הינם דגים לרוב מאוד אגרסיביים, דגים אלו נמצאים בבתי הגידול לצד החוף הצפון מערב של אגם מלאווי בין האיזורים של האי קנדה לבין החוף קירונדו למרות שדגים אלו גם נמצאים במקומות שונים באגם.
הטרופאופסים מגרדים אצות בצורה מאוד שטחית, הם קורעים את חתיכות האצות הבולטות על הסלעים, שנקראות aufwuchs בתנועה מסובבת של הגוף.
הג'נוס (סיווג טקסונומי) של הטרופאופסים, כמו המטריאקלימות (Metriaclima) מאוד מגוון. ישנן עשרות וואריאציות גיאוגרפיות שכל אחד יחודית לחוף אחר
טרופאופס SP. "רד צ'יק" (ראש צהוב) - Tropheops sp. "Red Cheek"
מטריאקלימה/מיילנדיה - Metriaclima/Maylandia
ישנו וויכוח רב האם יש לקרוא לדגים אלו מטריאקלימה או מיילנדיה, אני לא נכנס לוויכוח זה למרות שאני חושב שיש לקרוא לדגים אלו מטריאקלימה.
המטריאקלימות היו בעבר משוייכים לג'נוס פסאודוטרופאוס (Pseudotropheus) וכיום הוגדרו כג'נוס (סיווג טקסונומי) חדש.
דגים כמו גרשקי, לומברדוי הם דגים מגרדי אצות
מטריאקלימה גרשקי - Metriaclima greshakei
אבל לעומתם ישנם גם דגים שהם פחות מגרדי אצות ויותר מעדיפים לאכול חסרי חוליות ודברים אחרים כמו זברה אדומה - מטריאקלימה אסטרי
מטריאקלימה אסטרי - Metriaclima estherae
מין נוסף שהייתי רוצה להתייחס אליו הוא מטריקאלימה ליווינגסטוני (Metriaclima livingstonii) מה שנקרא בעבר מטריאקלימה לאניסטיקולה (Metriaclima lanisticola), דוגר הכונכיות של אגם מלאווי!
מדובר בדג שבגודלו המקסימלי מגיע ל6 ס"מ. בחלקו הדרומי של האגם הדג מגיע גם ל13 ס"מ ולכן לא יכול להכינס לתוך הכונכיות. ניתן למצוא דג זה גם באגם מלומבה (Malombe)
עדיין זהו ציקליד דוגר פה , הרבייה מתבצעת כשאר דוגרי הפה אבל בסיום תקופת ההחזקה הדגיגים מועברים לכונכיות. תקופת ההחזקה היא קצרה מאוד יחסית לאגם מלאווי
(תקופת ההחזקה הנורמאלית היא בין 21-28 יום) והיא 16 ימים ולפעמים גם פחות. כנראה בגלל שהדגיגים מועברים לכונכיות שם הם מוגנים ולא משוחררים לאגם לחיות את חייהם בצורה עצמאית כמו שאר ציקלידים.
מטריאקלימה ליווינגסטוני - Metriaclima livingstonii
לבידוכרומיס - Labidochromis
הלבידוכרומיסים הם לרוב אינסקטיבורים (Insectivores) משמע, אוכלי חרקים.
הדגים שנכללים בג'נוס לבידוכרומיס (הנפוץ מביניהם הוא הקרולאוס) הם לרוב בעלי צבעים בהירים יחסית. באגם לעיתים קרובות נמצאו דגים שבבטנם (לאחר נתיחה) היו עשרות שאריות של חלזונות שנאכלו
ע"י דגים אלו. הרבה מינים של מלנוכרומיסים (Melanochromis) השתייכו בעבר לג'נוס הזה. הכי נפות היה המלנוכרומיס ג'ואנג'ונסוני, שנמצא ב4 מטרים העליונים של הסביבה הסלעית באגם והינו אנדמי לאי ליקומה איילנד.
מלנוכרומיס ג'ואנג'ונסוני - Melanochromis joanjohnsonae
לבידוכרומיס קרולאוס - Labidochromis caeruleus
לבידוכרומיס פולידוס (Labidochromis pallidus) לעומת שאר הלבידוכרומיסים (Labidochromis) מסתמך על ראייתו בשביל למצוא מזון. הוא ניזון מזחלי חרקים שנמצאים בתוך חורים קטנטנים על הסלעים.
לבידוכרומיס פולידוס - Labidochromis pallidus
פסאודוטרופאוס - Pseudotropheus
מדובר לרוב במבונות מאוד צמחונית, למרות שלפה ולשם ישנם כמה יוצאי דופן.
אחד הג'נוסים האהובים עליי במבונות.
ציקליד דמסוני הוא מבונה ננסית, אחד הציקלידים הכי קטנים באגם, מדובר בדג אנדמי לחופים פומבו רוקס ונדומבי רוקס וגם לדרום נהר רוהוהו.
הדמסוני נמצא לרוב ב4 המטרים העליונים של הביוטופ הסלעי באגם מלאווי.
דגים גדולים לרוב מתעלמים מהדמסוני עקב גודלו הקטן (אגב בטבע דג זה לא עובר את ה6 ס"מ ), אבל כשהוא פולש לאתרי רבייה של דגים אחרים אז הוא מסולק משם במהרה.
בטבע משום מה נצפתה התנהגות רגועה מאוד של הדמסוני כלפי מינים אחרים וגם כלפי דמסונים אחרים, בעוד בשבי הדבר הינו הפוך לחלוטין. הדמסוני בוחר את המקומות שבהם הוא אוכל לפי תחרות, הוא מנסה להימנע ממקומות שבהם ישנם דגים צמחוניים אחרים שיתחרו איתו על המזון.
פסאודוטרופאוס דמסוני - Pseudotropheus demasoni
עוד דג שהייתי רוצה להתייחס אליו הוא הקרברו (ציקליד דבורה). צורת האכילה והמגורים שלו בטבע מאוד מעניינים. ציקליד זה שוייך בעבר לג'נוס מלנוכרומיס (Melanochromis),
קרברו בלטינית זה דבורה. הקרברו הוא דג שמנקה דגים אחרים מטפילים, בדומה אצל דגי מים מלוחים.
הקרברו חי במערות גדולות עם שפמנון ענק שנקרא הקמפנגו (Bagrus meridionalis) גם הקרברו וגם הקמפנגו נמצאים במערות גדולות במהלך היום.
לפעמים הקרברו רואה צוללן בתלבושת שחורה במחשבה שזה הקמפנגו ומנסה להוריד ממנו טפילים, פשוט זיהה את הצוללון בתור שפמנון !
הקרברו מוריד את הטפיל Argulus africanus מין של כינת דגים מעל עור הדג.
הטפיל צמוד בקשיחות לעור הדג והקרברו נאלץ בעזרת שיניו המחודדות לגרד אותם מעל הקמפנגו. בזמן רביית הקמפנגו (מדובר באלפי ביצים) הקרברו נהנה מאחרוחות קוויאר דשנות.
הקרברו ידוע בזה שהוא יכול לשנות את צבעו מאוד במהירות ובצורה חדה ביותר, מצהוב בהיר אל שחור כהה. בזמן ההטלה של הקמפנגו הקרברו מתגנב וגונב כמה עשרות ביצים.
אצל קרברו אחד שנמצא מת ליד חופי האגם בוצעה נתיחה ונמצאו בקיבתו 1068 ביצי קדנגו.
לקרברו וקמפנגו יש מערכת יחסית מעורערת משהו, ביום הקרברו מגרד מעור הקדנגו טפילים ובלילה גונב ביצים מההטלות שלו.
פסאודוטרופאוס קרברו- Pseudotropheus crabro
בגרוס מרידיונאליס - Bagrus meridionalis
איודוטרופאוס - Iodotropheus
איודוטרופאוס הינו ג'נוס בעל 3 מינים בסך הכל. בעבר נחשב בכלל לג'נוס בעל מין אחד, איודוטרופאוס ספרנגרי (Iodotropheus sprengerae) שהינו הנפוץ מבין שלושת מיני האיודוטרופאוס,
חוקרים מעריכים שמדובר בסוג עתיק יומין. הראסטי נמצא בחלקו הדרומי של האגם. זהו ציקליד עם דיסטריביוציה (תפוצה) קטנה מאוד, דג זה נמצא ב3 איים בסה"כ, בואדזולו,
צ'יניאמווזי ובצ'ימיאקוואזי.כמו שאמרתי מקודם מדובר באחד הסוגים העתיקים באגם מלאווי, וזה מאופיין ע"י העובדה שדג זה שרד באזורים ספציפיים בלבד שבעלי אוכלוסיה מקומית מצומצת מאוד.
להבדיל משאר מינים שמאכלסים מקומות באגם שרק עד לפני כמה מאות שנים אזורים אלו היו יבשים ממים.
הדיסטריביוציה הלא אחידה של הראסטי מעידה על כך שהייתה לדג דיסטריביוציה הרבה יותר רחבה בשנים עברו. בשנות ה70 הדג כונה בתחביב מלנוכרומיס ברביס (Melanochromis brevis) בעתיד קיבל
את הכינוי ציקליד ראסטי עקב הצבע הסגול- חום שלו.
הראסטי הוא אחד הציקלידים הראשונים שיוצאו מן האגם לחו"ל.
הראסטי הוא אחת המבונות הכי עדינות שיש באגם, מדובר בדג שלא חופר, לא טריטוריאלי, ולא נוגס בצמחים, ולכן ניתן לשלבו בהרבה אקווריומים קיבוציים (לאו דווקא של ציקלידים).
יש לו דימיון להרבה מינים של לבידוכרומיסים (Labidochromis), לא רק מבחינת אגרסיביות וטריטוריאליות אלא גם מבחינת הבדלי הצבעים בין הזכרים לנקבות.
איודטוטרופאוס ספרנגרי - Iodotropheus sprengerae
מין נוסף של איודוטרופאוס התגלה, איודוטרופאוס סטיוארטגרנטי (Iodotropheus stuartgranti) דבר זה היווה תדהמה לחוקרים מכיוון שנחשב עד אותה תקופה שאיודוטרופואס הינו ג'נוס בעל מין יחיד.
כמו הראסטי גם הסטיוארטגרנטי מזכיר מינים של לבידוכרומיסים. לא נצפו בזכרים טריטוריאליים.
איודוטרופאוס סטיוארטגרנטי - Iodotropheus stuartgranti
סינוטילפיה - Cynotilpia
אין הרבה הבדלים בין המינים בג'נוס סינוטילפיה לבין אלו של פסאודוטרופאוס (Psuodotropheus).
בכל זאת ישנם כמה הבדלים: לסינוטילפיה יש שיניים רחבות וגדולות יותר בלסת החיצונית. המשעמותית הלטינית של הדג הזה היא "טילפיית כלב" סינו בלטינית משמעותו כלב.
לרוב ניתן לראות את ציקליד הסינוטילפיה בעומקים העמוקים יותר של האגם.
המוזרות של הסינוטילפיה היא שרוב הדגים האלו ניזונים מפלנקטון המרחף במים, לדגים אלו שיניים אימתניות ולמרות זאת לא משתמשים בהם לגירוד אצות.
מין מעניין בג'נוס (שיוך טקסונומי) סינוטילפיה הינו סינוטילפיה פולפיקן (Cynotilapia pulpican) ששמו שונה ממש לאחרונה מפסאודוטרופאוס SP. "קינגסייזי" (Pseudotropheus sp. "kingsizei),
הדג נקרא על שמו של צולל קטן אבל מאוד אנרגטי שעבד בשביל אחד היצואנים באגם. הפולפיקן (קינגסייזי) הינו דג אנדמי לאיזורים בין האי מיינגנו לבין האי ליקומה.
למרות שמו ה"מפוצץ" בטבע הוא בסה"כ מגיע לגודל של 7.5 ס"מ. הדג התגלה בשנת 2002.
סינוטילפיה פולפיקן (קינג סייז) - Cynotilapia pulpican
מלנוכרומיס - Melanochromis
סוג זה של דגים נמצא לרוב באיזורים הסלעיים של אגם מלאווי.
מלנוכרומיס הינו ג'נוס שמתאר דגים עם עצם פרינגיאלית (עצם גרונית) רחבה וגדולה, גוף מוארך ומפוספס.
הרבה דגים מג'נוס זה אין להם "הגדרות תזונה" מסויימות, הרבה מהם ניזונים מהרבה דברים שונים, לדוגמא ניתן לראות את מלנוכרומיס מלנופתרוס (Melanochromis melanopterus)
שמדובר בדג שיש לו דיסטריביוציה (תפוצה) בכל רחבי אגם מלאווי עם הרבה מאוד וואריאציות גיאוגרפיות שונות שלעפמים ניזון מaufwuchs על הסלעים ופלנקטון ולפעמים גם טורף דגיגים קטנים.
מינים גדולים יותר של מלנוכרומיסים (הכי גדולים שנצפו בטבע הגיעו לגודל של 13 ס"מ, בשבי עד 18 ס"מ) הם לרוב טורפי דגיגים.
לדוגמא הטרוף המובהק, מלנוכרומיס צ'יפוקאה (Malnochromis chipokae):
ג'ניוכרומיס - Geynochromis
ציקליד בולט בג'נוס הזה הוא ג'ניוכרומיס מנטו (Genyochromis mento)
מדובר במבונה אגרסיביות ברמות מפתיעות, שאוכלת קשקשים וסנפירים מדגים אחרים.
מדובר בדג בתחופשת. כמו שאומרים, זאב בתלבושת של כבש.
הדג מתחפש למבונות אחרות שנמצאות באיזור שלו, מתקרב אליהן כשהדגים האחרים לא חושדים ואז במכה חטופה נוגס (בעזרת השיניים והפה הייחודי שיש לדג זה) קשקש או סנפיר.
שיטה זו היא טובה גם למנטו וגם לדג הנתקף מכיוון שהמנטו זכה לארוחה והדג השני, ייצמח לו הקשקש חזרה תוך יום יומיים.
דג זה לא משווק לתחביב מכיוון שאי אפשר לשכן איתו שום דבר, הוא פשוט מכסח כל דג.
ככה הדג נראה במצב שהוא לא מחופש, שימו לב לצורת הפה!
מחופש:
דג זה מאוד מזכיר את הדג פלקודוס סטרלני (Plecodus straeleni) מאגם טנגניקה שמתחפש לפרונטוזות ועושה את אותה פעולה כמו שתיארתי לגבי ג'ניוכרומיס מנטו.
פלקודוס סטרלני (בזמן התחפשות) - Plecodus straeleni
מבונות באקווריום:
המבונות כמו בטבע הן לרוב אגרסיביות מאוד, ולכן יש לשכנן באקורויום גדול יחסית עם הרבה מקומות מסתור. גודל האקווריום המינימלי למבונה מתחיל ב120 ליטר ונגמר ב300 ליטרים של מים.
מבונות יותר שלוות כמו קורליוס ודמסוני ניתן לשלבם ב120 ליטרים של מים. אומנם מבונות כמו גרשקי, לומברדוי, זברה אדומה וכ'ו, ידרשו אקווריום של 300 ליטרים ומעלה.
דגים אלו דורשים PH של 7.8-8.6. הטמפ' הדרושה היא בין 24-25 מעלות. שימו לב, לא ניתן לשלב את כל המבונות ביחד, יש כאלו שיחשבו לטרף אחד של השני.
מבונות הוכיחו את עצמן בתור דגים שמאוד קל להרבותם באקווריום, כל עוד התנאים הולמים והדג הגיע לבגרות מינית (רוב המבונות מגיעות לבגרות מינית סביב 8 חודשים) ויש יחס זכרים ונקבות טוב, תהיה הטלה.
בהצלחה!
ההפלוכרומינים של אגם מלאווי:
קבוצת ההפלוכרומינים באגם מלאווי הינה קבוצה גדולה ולא מוגדרת של עשרות רבות של מינים שונים שהם בעצם לא מבונות ולא אולונוקרות.
קבוצה זו נקראת הפלוכרומינים או באגנלית (Haplochromines) מכיוון שדגים אלו השתייכו בעבר לג'נוס Haplochromis ע"ש הפלוכרומיס הילגנדורף.
דגים אלו הם לרוב קרניבורים (אוכלי בשר)
לרוב ניזונים מציקלידים קטנים או מחסרי חוליות, ולכן לא יהיה מומלץ לשכן דגים אלו עם כל דבר שיכנס להם לפה.
כמובן שיש יוצאי דופן כמו הקופדיכרומיסים (Copadichromis) וכמה מינים של הפרוטומלאסים (Protomelas) שניזונים מאצות או פלנקטון. ויש שאר הפלוכרומינים כמו לת'רינופוסים (Lethrinops) שחופרים בחצץ בניסיון למצוא שאריות.
נימבוכרומיס פוסצ'וטאניואטוס (Nimbochromis fuscotaeniatus)
דגים מקבוצה זו הם לא אגרסיבים מאוד לרוב ביחס לגדולם ובהשוואה לדגים אגרסיבים מקבוצת המבונה.
גם בניגוד למבונות אלו לא דגים שנמצאים באזורים הסלעיים באגם אלא יותר במים הפתוחים.
לרוב הזכרים גודלים ומרשימים והנקבות הן כמעט תמיד חסרות צבע. למרות שדגים אלו מגיעים לבגרות מינית בגיל מאוחר יחסית (בהרבה מקרים רק לאחר שנה וחצי)
וצבע מלא מתקבל רק בגיל שנתיים-שלוש עדיין זה שווה את המאמץ להחזיק דגים מדהימים אלו.
נימבוכרומיס ליווינגסטוני (Nimbochromis livingstonii)
ההפלוכרומינים היא קבוצה מאוד מעניינית מבחינת דרכי התזונה שלה, ישנו גיוון אדיר וזאת אחת הסיבות שהצליחו להתפתח כ"כ הרבה מינים שונים באגם שכל אחד ניזון ממשהו אחר, וכל אחד נשען על מקור מזון אחר.
ההפלוכרומינים כמו שאר הציקלידים באגם מלאווי הינם דוגרי פה פוליגמיים (לכל זכר יש מספר נקבות, ובטבע אף הרמונות שלמים שמכילים עשרות ועד מאות נקבות)
בהטלות של ההפלוכרומינים ישנו מספר הרבה יותר גדול של דגיגים (וגם הגודל של הדגיגים הרבה יותר גדול) מאשר שאר הדגים באגם. הטלות יכולות להגיע עד למספר של 250-300 שזהו מספר מאוד גדול אצל דוגרי פה.
סיינוכרומיס פריירי - Sciaenochromis fryeri
קפריכרומיס - Caprichromis
כמה מינים בג'נוס הזה פיתחו מומחיות בדרך האכילה שלהם.
הדרך שבה הם ניזונים הפתיעה הרבה חוקרים.הם ניזונים מביצים או לרוות שנמצאים בפיות של הנקבות המחזיקות. איך הם עושים זאת?
פשוט מאוד. הוא תוקף מלמעלה, לפעמים כמה מטרים מעל הנקבה המחזיקה, ואז כמו קליע של אקדח יורה את עצמו לכיוון הראש של הנקבה,
בתקווה היא תפלוט את רוב (אם לא את כל) הביצים. צורת הפה של הדג מוסברת ע"י כך בגלל התנוחה האנכית של הגוף של התוקף בזמן התקיפה הוא יהיה בקו ישר עם הפה לכיוון
הדגיגים שיפלטו מפי הנקבה המחזיקה. קפירכרומיס אורתוגנאתוס לרוב אוהב לתקוף נקבות פוסורוכרומיס רוסטראטוס (Fossorochromis rostartus) מחזיקות.
קפריכרומיס אורתוגנאתוס - Caprichromis orthognathus
דגים אלו נצפו ניזונים בצורה הזאת ליד איי צ'יזומולו וליקומה איילד, דגים אלו מגיעים לגדלים של כ-20 ס"מ הם לרוב נצפים שוחים בקרבתם של אסכולות גדולות של קופדיכרומיסים (Copadichromis) כמו קופדי בורלי לדוגמאה.
קופדיכרומיס -Copadichromis
רוב הקופדיכרומיסים הם אוכלי פלנקטון שנמצא במים, ישנם כמה יוצאי דופן שניזונים מביצים של דגים אחרים, בזמן ההטלה עצמה הם חוטפים בזריזות ביצה או שתיים בזמן שהזוג עסוק בהטלה.
דגים אלו נמצאים במים הרדודים של אגם מלאווי. באקווריום דגים אלו הם יחסית ביישנים.
רבים מין הקופדיכרומיסים זכו לכינוי Utaka, עוד קבוצה קטנה יחסית באגם מלאווי, היום כבר פחות מייחסים לקבוצה זו חשיבות.
קופדיכרומיס בורליי - Copadichromis borleyi
אקלקטוכרומיס - Eclectochroms
אלקטרוכרומיס אורנטוס (Electrochroms ornatus) הוגדר מחדש לאחר שנקרע בעבר פרוטומלאס אורנטוס (Protomelas ornatus).
לדג יש דיסטירביוציה בכל רחבי אגם מלאווי חוץ מבאי מבנג'י איילנד. לא בדומה לפלסידוכרומיס מילומו (Placidochromis milomo) אלקרוכרומיס אורנטוס נמצא במים יחסית רדודים
כשפריטים צעירים ונקבות נמצאים בקבוצות קטנות יחסית.
יש לדג זה שפתיים גדולות ודומות לשפתיים אצל פלסידוכרומיס מילומו.
אלקטרוכרומיס אורנטוס ידוע אצל הרבה חובבים בשם הפלוכרומיס פלאווימנוס (Haplochromis flavimanuis) .
אלקטרוכרומיס אורנטוס ניזון מדגים קטנים כמו שאר דגים עם שפתיים עבות, הדגים מצמידים את השפתיים שלהם לכוכים וחרכים שבהם מסתתרים דגיגים ובעזרת השפתיים יוצרים וואקום שבעזרתו שואבים את הדגיגים לפיהם.
השפתיים של האורנטוס הרבה יותר קטנות וצרות הרבה יותר מאשר של דגים כמו פלסידוכרומיס מילומו (Placidochromis milomo) או של קילוטילפיה יוקיילוס (Chilotilapia euchilus)
מכיוון שהשתפיים של האורנטוס "מעוצבות" בשביל לכסות חרכים צרים בעוד של בהמילומו ושל היוכילוס מיועדים לכיסוי חורים יותר עגולים.
אקלקטוכרומיס אורנטוס (Eclectochroms ornatus)
קילוטילפיה - Chilotilapia
לקילוטילפיה במיוחד ליוקיילוס (euchilus) יש שפתיים עצומות שלא משמשות לאותה מטרה כמו האורנטוס והמילומו, קילוטילפיה יוקיילוס ניזון מחסרי חוליות לרוב ולא מדגיגי ציקלידים.
קילוטילפיה יוקיילוס לרוב נצפה באיזורים החוליים באגם כשהוא ניזון מחסרי החוליות שעל הסלעים שמפוזרים על החול.
ניתן להבדיל של הקילוטילפיות מפלסידוכרומיס מילומו (Placidochromis milomo) בקלות, למילומו ישנם פסים אנכיים לאורך הגוף בעוד שלקילוטילפיות אין.
קילוטילפיה יוקיילוס - Chilotilapia euchilus
עוד קילוטילפיה (Chilotilapia) מעניינת היא הקילוטילפיה רודסי (Chilotilpaia rhoadesii) שנמצא לצד הסביבה הבוצית באגם, שם הוא מוצא את מזונו, הרכיכות.
חלזונות קטנים (בעוד נמצאים בכונכיותיהם) נשאבים לפה הדג ושם הדג מפצח את הכונכיה בעזרת העצם הפרינגיאלית (עצם גרונית),
החלזונות האהובים עליו אלו הMelanoides tuberculata שהוא בעצם חילזון חרוט. קילוטילפיה רודסי יכול להראות בטבע באסכולות גדולות של כמה מאות פריטים.
אומנם רק זכר אחד מראה צבעי דומיננציה מלאים, כל שאר הזכרים בעלי צבעי נקבות. קילוטילפיה רודסי לרוב נמצא בעומקים עמוקים יותר מ5 מטרים ויכול להגיע לעומקים של
עד 100 מטרים, פריטים שנתפסו בעומקים האלו היו הרבה יותר גדולים מן הרגיל, לרוב אחרי 30 ס"מ.
קילוטילפיה רודסי - Chilotilpa rhoadesii
פרוטומלאס - Protomelas
הפרוטומלאסים הינם קבוצה מאוד מעניינת ומגוונת, מדובר בדגים יחסית רגועים ולא אגריסיבים, רגישים לתנאי המים.
פרוטומלאס פנסטראטוס שנמצא קרוב לחוף הורה מנגו (Protomelas fenestratus) נראה דומה לוואריאציה גיאוגרפית של פרוטומלאס טניולאטוס (Protomelas taeniolatus)
אבל שונים בהתנהגותם. לפרוטומלאס פנסטראטוס יש מנהג אכילה שמעורר תמיהה מסויימת. הוא נוהג לנשוף בחוזקה בחול שבאגם בחיפוש אחר מזון כמו חסרי חוליות,
חרקי מים מסוגים שונים ולפעמים גם קצת אצות. בניגוד לפרוטומלאס טנילאטוס שניזון מאצות. זה גם מהווה מקור מזון לדגים אחרים שמתקצבים סביב הנשיפות של הפנסטרטוס, כמו הרבה "עוקבים כחולים".
פרוטומלאס טינולאטוס - Protomelas taeniolatus
עוד מין מעניין הינו פרוטומלאס SP. סטבני טאיוון (Protomelas sp. "steveni taiwan" (Taiwan Reef))
פרוטומלאס סטבני טאיוון ריף לרוב נצפה בחוף Taiwan Reef שנמצא צפונית ל צ'יזומולו איילנד, כמו כן גם במפרץ מבמבה.
הדג נמצא רק מעל אזורים סלעיים עם מים מאוד צלולים. תתקשו למצוא אותו באזורים אחרים באגם.
לדג זה יש גוף קצר ומלא יותר משאר ההפלוכרומינים. הזכרים יכולים להגיע לגודל של כ20 ס"מ. הנקבות נשארות בצבעי אפור בעוד הזכר מקבל צבעי אדום וכחול מדהימים!
לאורך גופו של הדג ישנם פסים אנכיים. אותם פסים אנכיים אלו לפעמים מתחברים ע"י כתמים ויוצרים צורה של האות H.
כתמים אלו יעלמו עם הזמן ככל שהדג יתבגר. פריטים צעירים ופריטים כמעט בוגרים יש להם קצה צהבהב בסנפיר הגב.
Protomelas sp. "steveni taiwan" (Taiwan Reef)
סירטוקרה - Cyrtocara
לאורך החופים של מפרץ נקטה והחוף צ'ילומבה נצפה הדג פוסורוכרומיס רוסטראטוס (Fossorochromis rostratus) ביחד עם הדג סירטוקרה מורי (Cyrtocara moorii).
הסירטוקרה מורי מרוויח מאוד מהשהיה הצמודה לצד פוסורוכרומיס רוסטראטוס, הדג הגדול והארוך הזה (רוסטראטוס) מעביר דרך הזימים שלו וחופר בחול כמויות גדולות מאוד של
מצע וכך נגלים לעיני הרבה דגים (שביניהם גם סירטוקרה מורי) שאריות טעימות של מזון מסוג זה או אחר.
זאת היא בעצם שיטת ה"עקובים הכחולים" ששמענו עליה רבות. מדובר בקבוצה של כמה עשרות מינים שעוקבים אחרי דגים מסויימים (שבהם גם נדון בהמשך) שמעלים בצורה כזאת או אחרת
את המצע ומביאים לעירבולו וזאת היא בעצם דרך התזונה היחידה (ברוב המקרים. ישנם מינים שניזונים גם מדברים אחרים) של אותם עוקבים כחולים.
סירטוקרה מורי, שכנראה הינו מין עתיק יומין הוא הדג שהכי מותאם לפעילות זו. למורי ישנו דיסטריביוציה (תפוצה) בכל רחבי האגם.
סירטוקרה מורי אוהב לעקוב אחרי מפר מסויים של מינים, במיוחד אחרי טניולת'ירנופס פראאורביטליס (Taniolethrinops praeorbitalis), לא נראה שזה מפריע לדג ש"עוקבים אחריו" ששוחים אחריו
כמו כלבים מאולפים. עוד היבט מעניין במורי זה שהוא מגן על הדג שאחריו הוא עוקב כמו על הטריטוריה שלו, הוא לא נותן לשום דג אחר להתקרב.
כשמורי מפסיק לעקוב אחרי דג או שהוא לא דומיננטי לגבי טריטוריה מסויימת, שני כתמים גדולים מופיעים על גופו. אבל ברגע שהוא נהיה דומיננטי (לגבי דג או טריטוריה)
הכתמים האלו נעלמים והוא מקבל צבע כחול כהה. כך זה גם בשבי.
ניתן למצוא את סירטוקרה מורי גם באגם מלומבה (Malombe)
פוסורוכרומיס רוסטראטוס - Fossorochromis rostratus
סירטוקרה מורי - Cyrtocara moorii
פלסידוכרומיס - Placidochromis
ישנם 36 מינים של פלסידוכרומיסים והרוב המכריע הם מקבוצת העוקבים הכחולים (כמו שתוארו קודם (ראה: סירטוקרה מורי))
אחד מהמינים הנפוצים הוא הפלסידוכורמיס אלקטרה (Placidochromis electra), שנמצא במספר חופים, בעל הרבה וואריאציות גיאוגרפיות.
אוכלוסיותו היא הכי גדולה באי ליקומה. האלקטרה מגן על טריטוריות בסביבה החולית באגם ליד הסלעים. כמו שתואר קודם על המורי האלקטרה גם נמשך לענני חול שנוצרים ע"י דגים גודלים
בצורה כזו או אחרת. כמו המורי, האלקטרה מאוד אוהב לעקוב אחרי טניולת'ירנופס פראאורביטליס (Taniolethrinops praeorbitalis). האלקטרה הוא דג שאינו חופר בחוך.
ניתן לראות את האלקטרה עוקב אחרי אסכולות גדולות של לתרינופסים.
פלסידוכרומיס אלקטרה - Placidochromis electra
פלסידוכרומיס SP. "פנוסילוס טנזניה" - Placidochroimis sp. "phenochilus tanzania"
עוד מין מעניין הוא הפלסידוכרומיס מילומו (Placidochromis milomo).
מדובר בדג מאוד מעניין שלא נראה ולא מתנהג כמו שאר הפלסידוכרומיסים (Placidochromis).
דג זה נמצא בסביבה הסלעית העמוקה באגם, בתחביב הוא ידוע בתור Super VC 10 שהיה דגם של מטוס שעשה משלוחים ארוכי טיסות בין מלאווי ללונדון.
פיטר דייוויס הטביע את המונח הזה, כשהתכוון שדג זה "טס" במהירות ברגע שהוא רואה צוללן מתקרב עם רשת לתופסו.
לפלסידוכרומיס מילומו יש דיסטריביוציה (תפוצה) בכל רחבי האגם, בטבע מגיע לגדלים של עד 20 ס"מ, התפריט שלו מכיל זחלי יתושים, חסרי חוליות, ומדי פעם גם דגיגי מבונות.
דג זה הינו בעל שפתיים עבות שאיתן הוא תופס את הטרף שלו, כמו שהוזכר למעלה (ראה: אלקטרוכרומיס. ראה: צ'ילוטילפיה)
פלסידוכרומיס מילומו - Placidochromis milomo
נימבוכרומיס - Nimbochromis
הנימבוכרומיסים הינם טורפים אכזריים וגדולים, רובם מאוד אגרסיביים. מין מעניין מאוד הינו הנימבוכרומיס ליני (Nimbochromis linni).
דג זה מיומן בחטיפה של מבונות צעירות מבין חרכי הסלעים. מאפייני הצייד של הליני לא נמצאו אצל שום ציקליד טורף אחר.
הגודל הגדול של נימבוכרומיס ליני (לפעמים מעל 30 ס"מ) מונע ממנו לחדור לתוך המחבוא של המבונות, ולכן פיתח טכניקות צייד מיוחדות.
צבע גופו משתלב טוב עם הסביבה, מעין הסוואה, הדג משייט במים הפתוחיםשל האגם עד שמוצא אתר ציד מתאים. ברגע שמצת אתר שכזה הוא יורד באיטיות ליד אותו מקום ומתחבא.
הוא נשאר ללא תזוזה במשך מספר דקות, ברגע שהוא רואה שהטרף (במקרה שלנו אותה מבונה) יוצאת קצת ממקום מחבואה הליני, בעזרת פיו המיוחד שואב את הטרף.
נימבוכרומיס ליני - Nimbochromis linni
3 מינים נוספים של נימבוכרומיסים ניזונים בצורה מאוד מעניינת, דבר לא נפוץ במים מתוקים. הם טורפים בזמן "השינה".
גם נימבוכרומיס וונוסטוס (Nimbochromis venustus) נימבוכרומיס פוליסטיגמה (Nimbochromis plystigma) וגם נימבוכרומיס לווינגסטוני (Nimbochromos livingstonii)
שנמצאים לרוב באיזורים הדרומיים של האגם ונמצאים בסביבה הבוצית של האגם, שלושה דגים אלו פיתחו טכניקת צייד מיוחדת שניתן לצפותה גם בשבי.
דגים אלו ניזונים מציקליד קטנים וחסרי ניסיון. דגים אלו לעולם לא ירדפו אחרי הטרף שלהם. השיטה שבה הדג צד הינה מיוחדת במינה, הדג משנה את צבעו לצבע לבן, קרמי, כצבע של גופה,
אומנם זה מושך את תשומת ליבם של כמה ציקלידים אלב לא מספיק קרוב אל הדג כדי להיות בהישג ידו.
כמו שציינתי קודם הם לרוב נמצאים באיזורים הבוציים באגם, מה שהדג עושה הוא לשכב על הצד ולהתחפר בתוך הבוץ, ברגע שהדג נמצא בחלקו בתוך המצע הוא לא מהווה איום
על אותם ציקלידים קטנים ואז הם מתקרבים, על אף העובדה שנדיר מאוד לראות דגים מתים באגם.
הליווינגסטוני הפוליסטיגמה והוונוסטוס יכולים לשכב עד 3 דקות ללא תנועה כלל לפני שהוא שוחה לחפש אתר ציד אחר, ברגעש שהדג הקטן מתקרב הם נותנים מכה חטופה מהצד ובולעים את הקורבן.
נימבוכרומיס וונוסטוס - Nimbochromis venustus
נימבוכרומיס ליווינגסטוני - Nimbochromis livingstonii
נימבוכרומיס פוליסטיגמה - Nimbochromis polystigma
מין נוסף של נימבוכרומיס מעניין הוא הנימבוכרומיס פוסצ'וטניאטוס (Nimbochromis fuscotaeniatus), דג זה משוייך לג'נוס נימבוכרומיס למרות שבמבט חטוף הוא נראה דומה מאוד
לטיירנוכרומיס ניגיבנטר (Tyranochromis nigriventer), לדעתי היה עדיף אילו היה משוייך בג'נוס טיירנוכרומיס (Tyranochromis).
מדובר בטורף שאוהב לצוד במים רדודים יחסית, הוא אנדמי לחלקו הדרומי והמערבי של האגם, בנוסף לכך הדג גם נמצא באגם מלומבה. דג זה מגיע לגודל של כ25 ס"מ ומדובר בטורף מאיים.
נימבוכרומיס פוסצ'וטניואטוס - Nimbochromis fuscotaeniatus
דימידיוכרומיס - Dimidiochromis
אחד המינים היותר מדוברים בג'נוס דימידיוכרומיס הינו הקומפרסיספס (בלטינית, דחוס).
מדובר בדג שכמעט ולא נראה בסביבה הסלעית (חוץ מאשר באי צ'יזומולו).
ישנה וואריאציה אחת של הדג (שבה הזכרים לא טריטוריאליים) שנמצאת באי צ'יזומולו והדגים הם בצבע זהב בוהק.
בעבר הקומפרסיספס שוייך לקבוצה של דגים שניזונים מעיניים של דגים אחרים, ולכן קיבל את השם נושך העיניים ממלאווי, למרות שהתנהגות זו מעולם לא נצפתה באגם.
הקומפרסיספס מתמתחה הציד בין עלי הווליסנריה באגם.
כשהוא נמצא במארב הוא נמצא בתנוחה שבה הראש למטה בין עלי הווליסנריה ומחכה ללא תנועה שדגים קטנים יעברו בסביבה, כשדג מתקרב הקומרסיספס מוציא את פיו הנשלף ושואב את הדג פנימה אל פיו.
רק בגודל של כ10 ס"מ מתחיל את הדג את חייו כטורף, לפני כן הדג ניזון מפלנקטון. נקבות קומפרסיספס מסוגלת להחזיק עד כ250 דגיגים בפיהם!
דימידיוכרומיס קומפרסיספס - Dimidiochromis compressiceps
עוד מין מעניין הוא הדימידיוכרומיס סטירגטוס (Dimidiochromis strigatus) דג שניזון במספר דרכים, הוא טורף דגיגים באותה צורה כמו הקומפרסיספס, ניזון מחסרי חוליות וגם אוכל ווליסנריות מדי פעם.
הסטריגטוס מיוצא מהאגם לעיתים רחוקות, הדג דומה מאוד בצורתו לקומפרסיספס.
דימידיוכרומיס סטריגטוס - Dimidiochromis strigatus
טיירנוכרומיס - Tyrannochromis
הטיירנוכרומיסים הם דגים גדולים מאוד, בעלי צבעים חזקים במיוחד, והינם טורפים אכזריים.
אחד המינים המשמעותיים יותר בג'נוס זה הינו הטיירנוכרומיס ניגריבנטר (Tyrannochromis nigriventer) שניזון ממבונות בוגרות(!), ובטבע מגיע לגודל של מעל 30 ס"מ.
מדובר בדג בעל דיסטריביוציה (תפוצה) בכל רחבי אגם מלאווי, בעל כמה וואריאציות גיאוגרפיות שניתן להבדילן אחת מהשניה בקלות, בעבקות הבדלי הצבעים הברורים.
בתחביב ניגריבנטר ידוע בתור הפלוכרומיס מאקרוסטומה (Haplochromis macrostoma), אולם יש לעשות את ההבדל בינו לבין טיירנוכרומיס מאקרוסטומה (Tyrannochromis macrostoma).
הניגריבנטר צד את הטרף ע"י התנגבות חשאית בזמן שהוא מתחבא מאחורי סלע גדול. הוא זז באיטיות אל המטרה ופותח את פיו הענק (שמסוגל לפתוח את פיו
לגובה של 8מ ס"מ ולרוחב של 3 וחצי ס"מ!). מבונות בגודל של 6 ס"מ ולפעמים גם יותר נמצאו בקיבתו של דג זה. הניגירבנטר הינו בעל טריטוריה רק בתקופת הרבייה.
נצפו נקבות מחזיקות אבל מעט מאוד אנשים צפו בהטלות עצמן של דגים אלו.
טיירנוכרומיס ניגריבנטר - Tyrannochromis nigriventer
טיירנוכרומיס מאקרוסטומה - Tyrannochromis macrostoma
אריסטוכרומיס - Aristochromis
מין מעניין מאוד בג'נוס זה הינו הקריסטי (Aristochromis christy), מדובר בדג מוזר ולא נפוץ במיוחד שנמצא בסביבה הסלעית באגם.
הגודל הגדול שלו (27 ס"מ בטבע) וה"אף" האצילי שלו בסגנון רומאי נותנים לדג זה מראה מיוחד.
לא מדובר בשחיין טוב בלשון המעטה.את רוב זמנו הוא מבלה כאשר הוא מהסתתר בנישות על הסלעים בהם הוא מתחבא (ובטבע גם צד).
הדג בטבע הוא טורף מובהק - שיטת הציד שלו היא להתחבא בכוכי הסלעים ולארוב לטרף (המבונות) הוא תוקף את הטרף כשגופו נמצא בצורה אנכית כאשר רק עין אחת מתמקדת על המטרה,
מכאן הוא נע באיטיות ובהדרגתיות ואז מכה מכה חטופה מהצד ומאבטח את הקורבן בין שיניו את שהוא מפסיק לזוז, ובולע אותו.
לפני שהקריסטי תוקף הוא נוהג לנענע את ראשו במהירות מצד לצד, פחות משניה לפני בתקיפה, חוקרים מעריכים שמדובר בהסחה כדי למשוך את תשומת ליבו של הקורבן.
אריסטוכרומיס קריסטי - Aristochromis christy
אוטופארינקס - Otopharynx
ישנם מספר מינים של אוטופארינקס, הבולט מביניהם הוא אוטופארינקס ליטובטס (Otopharynx lithobates), מדובר בדג מאוד ידוע בתחביב,
כיום הדג נמצא בתוך שמורת הטבע באגם ולכן היצוא מהאגם אסור, מה שאומר שהיום ניתן לגדל או לסחור רק בפריטים שגודלו בשבי.
אוטופארינקס ליטובטס (או בקיצור OL) נמצא בחלקו הדרומי של האגם ליד חצי האי ננקומבה והאיים הקרובים. מדובר בדג עם הרבה וואריאציות גיאוגרפיות.
הוואריאציה המכונה "ראש גפרית" שמגיעה מהחוף זימבאבוואה רוק היא הכי פופולרית בתחביב.
אוטופארינקס ליטובוטס - Otopharynx lithobates
אוטופארינקס הטרודון - Otopharynx heterodon
מין נוסף מעניין הוא אוטופארינקס אובטוס (Otopharynx ovatus) שידוע לשמצה בתור *צינזור אוטומטי* ביצים.
הדג שרואה שהטלה בין שני דגים הולכת להתרחש, הוא צופה במאורע מרחוק, ברגע שהוא רואה שהביצה הראשונה הוטלה הוא מזנק ב"טיסה" מטורפת וחוטף את הביצה. כל ה"ציד" הזה נערך פחות משניה אחת.
אוטופארינקס אובטוס - Otopharynx ovatus
מיילוכרומיס - Mylochromis
ישנם שטחים גדולים באיזורים מסויימים באגם שכל הקרקעית מכוסה באבנים קטנות, אבנים אלו לפעמים מכסות חסרי חוליות שאוהבים להתגורר מתחת לאבנים.
ניתן למצוא באיזורים הללו בכמויות גדולות, שני מינים: פלסידוכרומיס SP "ג'ונסטוני סולו" (Placidochromis sp. "Johnstoni solo") ומיילוכרומיס לאבידודון (Mylochromis labidodon).
הג'ונסטוני סולו ניזון מחסרי חוליות וקצת אצות שהוא מוצא על האבנים הקטנות, שמו של הדג (סולו) נובע מהעובדה שמדבור בדג שהוא לרוב מתבודד ולא שוחה בלהקות.
הלאבידודון ניזון בצורה מעניינת מאוד, הוא הופך בעזרת פיו אבנים קטנות (ולפעמים גם גדולות) בניסיון למצוא שאריות מזון שנמצאות מתחת לסלעים.
מיילוכרומיס לאבידודון - Mylochromis labidodon
מיילוכרומיס לטריסטריגה - Mylochromis lateristriga
סיינוכרומיס - Sciaenochromis
אחד המינים היותר מעניינים של סיינוכרומיס הינו הסיינוכרומיס פריירי (Sciaenochromis fryeri).
ציקליד טורף שזכה לפופולריות עצומה בתחביב גידול דגי הנוי וידוע בכינוי - אלקטריק בלו.
הדג הזה שנהגו לבלבל אותו עם סיינוכורמיס אהלי (Sciaenochromis ahli) בכמעט בכל ספרות דגי הנוי.
הדג הזה תואר בתור אחד שנפוץ רק באי מבנג'י אבל לדג זה יש דיסטריביוציה (תפוצה) בכל רחבי האגם, בעל הרבה מאוד וואריאציות גיאוגרפיות שונות.
הפריט הכי גדול שנפתס בטבע עבר את ה20 ס"מ (בשבי מגיע ליותר) ונתפס באי ליקומה. אגב, גם היום, האי ליקומה הינו המקום הכי פופולרי לייצא ממנו אלקטריק בלו לחו"ל,
מכיוון שהפריטים מאי זה הם לרוב הכי יפים. למרות שהפריטים הראשונים שיוצאו מהאגם היו מהאי מלרי, לייד קייפ מקליר.
בטבע פריטים מהחופים האלו לא עוברים את ה12-14 ס"מ.
הפריירי (fryeri) ניזון לרוב מדגיגי אוטקה (Utaka) ולפעמים קצת מבונה. באקווריום נהוג לראות זכרים כל השנה עם צבעי רבייה (כחול חזק), למרות שבאגם מאוד נדיר
לראות זכרים עם צבעי רבייה לאורך כל השנה. בנוסף לכך בטבע טריטוריאליות מצד הפריירי נצפתה מעט מאוד פעמים.
חוקרים מעריכים שמדובר במין עתיק יומין, לא רק בגלל הסטריביוציה של הדג בכל רחבי האגם אלא גם בגלל שיטת הרבייה ה"מיושנת" של הדג.
הדג בניגוד לרוב ציקלידי מלאווי מפרה את הביצים מחוץ לפה הנקבה, בעוד אצל שאר המינים ההפריה מתבצעת בתוך פי הנקבה לפי שיטת ביצי הדמה. ההטלות לרוב מתבצעות מתחת לסלעים גדולים.
סיינוכרומיס פריירי - Sciaenochromis fryeri
סיינוכרומיס אהלי (Sciaenochromis ahli) כמו שתואר קודם נחשב למשך תקופה ארוכה להיות סיינוכרומיס פריירי עד שחוקרים הבינו כי מדובר בשני מינים שונים.
לאהלי אין צבעים חזקים במיוחד והוא לא משווק בצורה סדירה ברחבי העולם
סיינוכרומיס אהלי - Sciaenochromis ahli
פוסורוכרומיס - Fossorochromis
מין מאוד מעניין הינו הרוסטראטוס (Fossorochromis rostratus) מדובר בדג שמאוד מבוקש בקרב אקווריומיסטים ברחבי העולם.
בעונת הרביה דג זה נצבע בצבעי, טורקיז, כחול, סגול וזהב.
מחזה מרהיב ביופיו. בטבע ניתן לראות להקות של עד 50 פריטים שוחות ביחד אבל שרק זכר אחד מראה צבעי דומיננציה.
בטבע ניתן לראות התנהגות מאוד מרתקת לדעתי.
כשצוללנים מנסים לתפוס פריטים של הרוסטראטוס בטבע, הרוסטראטוס מתחפר בחול בכדי שלא יהיה ניתן לתופסו, כשהפריטים צעירים וקטנים בגודלם הם מתחפרים בחול כשהם מתחבאים מטורפים,
בבגרותם מצוללנים, ניתן גם לראות לעיתים באקווריום כשחובבים מנסים להוציאם מהאקווריום עם רשת הדג מנסה להתחפר בחול ללא הצלחה עקב השיכבה הדקה, התנהגות מרתקת לדעתי.
הפסורוכרומיס רוסטראטוס הוא ציקליד שחי באיזורים החוליים באגם וניזון מחסרי חוליות ולעיתים גם מדגיגי מבונות. דג זה הינו יעד פופולרי מבחינת העוקבים הכחולים כמו שתואר למעלה (ראה: מורי. ראה: אלקטרה).
פוסורוכרומיס רוסטראטוס - Fossorochromis rostartus
לת'ריינופס - Lethrinops
הלת'רינופסים הם מבין הציקלידים הכי מוצלחים של אגם מלאווי. מדובר בדגים שאיכלסו את רובה המכריע של הסביבה החולית באגם. כל הלת'רינופסים בעלי צביעה אפורה לחלוטין
בטבע כשלא בזמן תקופת הרבייה. כשדגים אלו מחשפים מזון הם נאספים באסכולות גדולות של כמה עשרות ולפעמים כמה מאות.
הגודל הקטן של הלת'רינופסים מצביע על התאחדותם בקבוצה גדולה כשמגיעים טורפים כדי לבלבלם, הטורף לא יכול להתמקד על מטרה אחת ולכן גורם לבלבול מצד הטורף. אני נוטה לכנות דגים אלו בתור "שופלים", דגים אלו כל היום חופרים בחצץ במטרה למצוא שאריות מזון בחול. הם כל היום מחפשים שאריות. בתוך פיהם ישנן בלוטות טעם מיוחדות שבעזרתן הם מגלים אם הם מצאו משהו אכיל, בעוד ששאר החול נדחף דרך הזימים, חתיכות גדולות מדי של חול מחוספס נורקות דרך הפה כדי לא לפגוע בזימים.
לרוב המינים בג'נוס לת'ריינופס יש עונת רבייה מסויימת, אצל מינים אלו הרבייה מתרחשת בקבוצה, הזכרים בונים גומה ענקית בחול ושם הם מפרים את הנקבות. רובם המכריע של הלת'רינופסים מטילים על מצע חולי בעוד כמה מינים בודדים מטילים בתוך מערות.
ל'תריינופס פורציפר - Lethrinops furcifer
לת'ריינופס אינטרמדיוס - Lethrinops intermedius
צ'מפסוכרומיס - Champsochromis
מין מעניין בג'נוס זה הינו הקרלאוס (Champsochromis caeruleus). שנמצא לרוב במים הרדודים באגם מלאווי.
מדובר בטורף אכזר שניזון מדגיגים של מבונות ושל קופדיכרומיסים (Copadichromis), אחד הדגים הגדולים באגם, מעל 30 ס"מ באורך.
בשנת 1983 דג זה בכלל זוהה בתור רמפוכרומיס פרוקס (Rhamphochromis ferox) מכיוון שלשני דגים אלו גוף מוארך במיוחד.
לצ'מפסוכרומיס קרולאוס ישנם סנפירים מוארכים ויפים במיוחד.
הצ'מפסוכורמיס קרלואוס מאוד ידוע ופופולרי בקרב אקווריומיסטים, ומיוצא מהאגם אל העולם תחת שמות מסחריים שונים ומשונים כמו, ציקליד טרוטה,
או הפלוכרומיס תולה (Haplochromis Thola). עד לגודל של 10 ס"מ בערך צעירים שוחים באסכולות קטנות של כמה עשרות פריטים, אך מאוחר יותר כשהדג מתבגר הוא יותר נהיה מתבודד.
הרבייה של הדג הזה מתבצעת במצע חולי לאחר שהזכר בנה לק,leck (אתר קינון, מעין גומה בחול שאליו הזכר מושך את הנקבות) בקוטר ענק של מטר וחצי(!).
צ'מפסוכרומיס קרולאוס - Champsochromis caeruleus
רמפוכרומיס - Rhamphochromis
כל הרמפוכרומיסים הם טורפים מיומנים, ומאוד דומים אחד לשני. לדגים אלו גוף מוארך מאוד, בדומה לצ'מפסוכרומיס קרולאוס (Champsochromis caeruleus).
הרמפוכרומיסים צבועים בצבעי אפור (גם הזכרים). שיטת הצייד שלהם היא רדיפה ממושכת של הטרף עד שהוא מתעייף, הם שחיינים נהדרים ובעלי גוף מאוד הידרודינמי שמאפשר
להם לחתוך את המים בקלות בזמן שחייתם.
בצעירותם שוחים בלהקות, כשמתבגרים מתחילים את חייהם המבודדים מהלהקה. הדג מהווה מקור מזון מאוד חשוב לאוכלוסיה המקומית של התושבים.
רמפוכרומיס אסוקס - Rhamphochromis esox
האולונוקרות של אגם מלאווי:
קבוצה שונה לחלוטין ממה שתיארתי עכשיו של אגם מלאווי מכונה לרוב בתחביב בתור פיקוקים, ציקלידי טווס.
מדובר בדגים לא אגרסיבים יחסית. דגים אלו מצאו להם נישה נחמדה באגם, בין האזורים הסלעיים לבין האזורים החוליים באגם.
חוקרים בעבר רצו לשייך את האולונוקרות (Aulonocara) ביחד עם הלת'רינופסים (Lethrinops) לקבוצת המבונות, לאחר מכן הבינו שמדובר במינים שנפרדים מהמבונות ומההפלוכורמינים והחליטו לסווגם בתור קבוצה נפרדת.
לדגים אלו יש עונת רבייה שאורכת לכל ימות השנה.
כל המינים של האולונוקרות (בלטינית, חורים בראש) מאופניים במערכת שמיעה יחודית במינה, מערכת סונאר שכזו, כמו אוזניים בשבילנו.
מערכת הסונאר הזאת (בדומה לקו האמצע אצל ציקלידים) משמשת בלבד בשביל תזונה ולא להתראה לגבי טורפים גדולים מתקרבים.
להרבה מאוד מינים של צילקידים קיימת מערכת שמיעה כזאת, אבל רק אצל האולונוקרות היא מפותחת מאוד.
ניתן לצפות בטבע בהתנהגות מאוד מעניינת מצד האולונוקרות לגבי התזונה שלהם, הם מרחפים ללא תנועה כס"מ-שניים מעל המצע, ומקשיבים, מקשיבים לחול.
יותר נכון לחסרי החוליות והחרקים שנמצאים מתחת למצע. ה"אוזניים" שלהם כל כך רגישות עד כדי כך שהם מסוגלים לשמוע את חסרי החוליות זזים מתחת לחול!!
ישנן שתי קבוצות עיקריות של פיקוקים, אלו שאוהבים את הסביבה הסלעית ואלו שאוהבים את הסביבה החולית. ניתן לשייך את האולונוקרות ל5 סיווגים: שוכני המערות - פרפרי מלאווי,
הפיקוקים של הסביבה החולית-סלעית (כל זני הסטיוארטגרנטי), הצ'יטאנדה, המיילנדי, והפיקוק הלא טריטוריאלי - אולונוקרה סלוסי.
פרפרי מלאווי, Jacobfreibergi
דגים אלו נמצאים לרוב בתוך מערות, נקראים פרפרי מלואיי עקב הסנפירים המוארכים שלהם. לדעת רוב החובבים מדובר בפיקוקים היפים ביותר
אולונוקרה ממללה - Aulonocare jacobfreibergi (Undu Reef)
Aulonocara jacobfreibergi (Otter Point)
סטיוארטגרנטי - Stuartgranti
ע"ש החוקר סטיוארט גרנט, מדובר במין עם הרבה מאוד וואריאציות גיאוגרפיות.
דגים שמאכלסים את הסביבה החולית-סלעית באגם
Aulonocara stuartgranti (Ngara)
Aulonocara stuartgranti (Chiwindi)
צ'יטאנדה - Chitande
אולונוקרה קנדינסה - Aulonocara kandeense
