צלילה - מאת שקד פילוס
רבים ירימו גבה כשייראו את המאמר הזה.
מה פתאום צלילה באתר לדגי נוי ?
ובכן, התשובה היא שרבים רבים ממגדי דגי הנוי בארץ ובעולם אוהבים גם לדוג ולצלול.
מצאנו את עצמנו הרבה פעמים חולקים רשמים באתר במושא צלילה, ולכן החלטתי לרשום
ולספר לכם על התחביב המרתק הזה .
היסטורית הצלילה:
הצוללים הראשונים עסקו בשליית חפצים מספינות טבועות.
אמצעי העזר היחידים שהיו בשימוש בתקופה זו הם אבנים ששימשו כמשקולות
והקלו על שקיעת הצולל.
הצולל היה יכול לשהות מתחת למים דקות מעוטות בלבד, צלילה זאת נקראת
צלילה חופשית ועד היום עוסקים בה והיא מהווה ספורט ימי אתגרי.
.jpg)
ציוד הצלילה:
חליפה
החליפה שפותחה ע'י המהנדס אוגוטוס זיבה בשנת 1830התפתחה עם השנים .
החליפה משמשת ל-2 מטרות:
כעזר ציפה מתחת למים וגם בשמירה על חום גופו של הצולל.
החליפה עשויה מחומר גומי מבודד אשר אטום למים.
ישנם גם מידות עובי לחליפה אשר משפיעות על חימום הגוף והציפה במים.
לכן כאשר בוחרים לקנות או להשכיר חליפת צלילה חשוב לקחת חליפה במידה שלכם
כדי שתוכל לשמור על חום גופכם וכדי שלא תהיה גדולה ומסורבלת או קטנה ומגבילה בתנועת
הגוף במים.
מיכל הצלילה:
המיכלבלון נישא על גב הצולל ומספק לו את החמצן לנשימה.
המיכל עשוי לרוב מאלומיניום או פלדה יצוקה ועמיד ללחצים מבפנים ומבחוץ.
נפחים של המיכלים הם בין 1 ל –
מילוי האוויר במיכל ים הוא בין 200 ל – 300 אטמוספרות
רצוי להשתמש במיכל אלומיניום מכיוון שהקיבולת אוויר שלו גדולה יותר משל
מיכל פלדה וגם הוא קל יותר לנשיאה.
רצוי לקחת גם את המיכל לבדיקה במועדון צלילה פעם בשנה כדי שיבדקו שהוא תקין ושמיש.
המיכל מחובר למאזן ציפה ובקצה מחובר לווסת הדרגה הראשונה .
ישנם סוגי מיכלים שונים שהם:
מיכל אוויר בלחץ גבוה - שהוא הרגיל שמשתמשים בו לצלילות ספורטיביות והוא הכי שמיש.
נייטרוקס – תערובת נשימה בעלת אחוז חמצן גבוה יותר מאחוז החמצן באוויר הרגיל.
הליוקס – תערובת של חמצן והליום.
טרימיקס – תערובת של חמצן , חנקן והליום.
ווסת:
תפקיד הווסת להפחית את הלחץ הגבוה של אויר הנשימה הדחוס במיכל הצלילה
כדי שיתאים לתנאי גוף האדם.
לחץ האוויר במיכל הוא כ – 200 – 300 אטמוספרות ואילו נשימתנו הרגילה ביבשה
היא אטמוספרה אחת.
הווסת מפחית את הלחץ בשתי דרגות , דרגה ראשונה מתחברת למיכל האוויר ומפחיתה
את הלחץ ל בין 7-10 אטמוספרות מעל לחץ הסביבה.
דרגה שניה מחוברת לווסת שנמצא בפה ומפחיתה את הלחץ לאטמוספרה אחת ,
כך שניתן יהיה לנשום מתחת למים כאילו אנחנו ביבשה.
בנוסף אל הדרגה הראשונה מתחבר מד לחץ אשר מראה לצולל כמה לחץ אוויר נשאר מיכל הצלילה.
מאזן ציפה:
מאזן הציפה הוא בגד בצורת וסט.
תפקידו העיקרי הוא לאזן את הצולל על ידי הגדלההקטנה של נפח הצולל כתוצאה
מניפוח אוו ריקון תאי האוויר בתוך הוסט ובכך הצולל יכול לשלוט על הציפה שלו
ולאפשר לו להנמיך ולהגביה את עצמו בתוך המים בצורה מבוקרת.
תפקידו הנוסף של המאזן הוא מעין חגורת הצלה:
כאשר הצולל רוצה להעלות בסיום הצלילה אל פני המים ,עליו רק לנפח את
המאזן בלחיצהנשיפה בלי להשקיע מאמץ וכוח).
מילוי האוויר במאזן נעשה מתוך המיכל האוויר דרך צינורית אשר יוצאת
גם מהדרגה הראשונה ,או באמצעות הפה.
בעבר המאזן היה נמצא רק על בטנו של הצולל והמיכל היה נמצא על גבו
על מנשא עם רצועות וזה היה מסורבל.
מסיכה:
תפקיד המסכה לאפשר לצולל לראות את כל המתרחש ואת היופי שבצלילה.
חלל המסכה אטום למים.
בצדדי המסכה יש רצועות אלסטיות אשר בעזרתן חובשים את המסכה על הראש.
המסכה עשויה מפלסטיק , סיליקון או גומי , ומסיכות איכותיות ומקצועיות
עשויות מזכוכית מחוסמת .
קיימים שלושה סוגי מסיכות מוכרים:
מסכות בעלות משטח מלא –יתרונן בשדה ראיה רחב מאוד ,חסרונן בנפח גדול מאוד
דבר שעשוי להקשות על ריקון המים מהמסיכה.
מסיכות בעלות שתי זגוגיות נפרדות – (כמו משקפי ראיה) יתרונן:
ניתן להרכיב עדשות אופטיות למרכיבי משקפי ראיה.
חסרונן: שטח ראיה קטן ומצומצם.
מסיכות מלאות: (אשר מכסות את כל הפנים ,צורתם עגולה) משמשות צוללים מקצועיים ,
לא לוחצות על האף , ושדה ראיה ענק.
שנורקל:
שנורקל הוא צינור פלסטיק של כ –
בעת שחיה רגילה עםבלי ציוד מלא , על מנת שלא להשתמש באוויר המיכל ,
הצינור אינו ארוך יותר משני סיבות: בעייתיות רענון אוויר ובעיית הוצאת המים מהשנורקל.
.jpg)
משקולות:
המשקולות יוצרות ציפה שלילית אצל הצולל וכך עוזרות לו לשקוע במים. המשקולות עשויות בדרך כלל מעופרת או סגסוגת שלא מחלידה במים והן ממוינות לפי מישקל , לדוגמא צולל ששוקל 70 קילו יקח שתי משקולות של 6 קילו. המשקולות נמצאות על מותני הצולל באמצעות חגורה או שבתוך מאזן הציפה בכיסים בצדדים ואז המשקולות נמצאות במעין שקיות מאווררות שבתוכן יש מלא גולות קטנות של עופרת.
סנפירים:
הסנפירים הם מעין נעליים המולבשות על רגלינעלי הצולל ובקצה שלהן יש מניפות
בעלות פני שטח גדול העוזרות לצולל לשייט בתוך המים בקלות ללא הרבה מאמץ.
קיימים שני סוגים של סנפירים:
סנפירי רגל:
מתלבשות על נעל הצלילה אשר נקראת "בוטיס" עם רצועה מאחורה ,נתפבות עלעקב הנעל.
סנפירי נעל:
אשר שמשמות מעין גרב ומולבשת על רגל הצולל.
סכין צלילה:
סכין העשויה מחומר אשר לא מחליד ומשמשת לזמני חירום בלבד
בעזרתה אפשר להיחלץ מקרע רשתות וחוטים אשר בהן ניתן להסתבך בזמן הצלילה וכדומה.
קיום אסור לצלול עם סכין צלילה.
קורסים:
בשביל לצלול צלילת סקובה צריך לעבור קורס הסמכה שבמהלכו לומדים איך ללבוש את הציוד איך לצלול כמה זמן ומה המסכנות בצלילה.
ישנם סוגי קורסים שונים והם:
כוכב ראשון – עד עומק
כוכב שני – עד עומק
משך הקורס כ- 8 ימים.
כוכב שלישי – עד עומק
בעל 40 צלילות מעשיות בעומקים של כוכב השני, משך הקורס הוא 11 ימים.
קורס צלילת ניטרוקס – מטרת הקורס לאפשר לצולל זמני תחתית ארוכים יותר.
קורס צולל עומק – מטרת הקורס היא חשיפת הצולל לעומקים שמעל ל –
קורס הצלה – מטרת הקורס היא לזהות מצבי חירום בך ובשאר הצוללים ולדעת לטפל בכל מצב.
סכנות הצלילה:
הסכנות האורבות לאדם המבצע צלילה במים.
שוכני ים ארסיים – ארס היא בעיה קשה יותר במים מאשר מחוץ לה משתי סיבות ,
על מנת להגיע לבית החולים צריך קודם לעלות לפני המים לצאת מהים
ולנסוע לבית החולים דבר שלוקח לא מעט זמן.
הסיבה השנייה היא שבזמן שהצולל עולה אל פני המים הוא מפעיל כח פיזי שמחיש את התפשטות הארס.
בישראל ישנם חיות ארסיות בים והם: דגי זהרון , אבנון, עקרבנון , וחסרי חוליות כגון: כוכבי ים ,
חרוט , אלמוג אש , חילזון דרקון כחול וקיפוד ים ארסי
מחסור באוויר – מחסור באוויר יכול להיגרם מכמה סיבות:
דליפה במיכל הצלילה.
הרכבה לא נכונה של הדרגה הראשונה.
חוסר תשומת לב לאוויר במיכל.
תקלה בווסת.
דקומפרסיה – (מחלת האמודאים) גורמת לפגיעה בצולל על ידי חסימת כלי הדם בגוף
שמונעת הספקת חמצן לרקמות.
סף הרעילות של החנקן הוא כשלחצו החלקי מגיע ל – 32 אטמוספרות.
יכולה להיווצר בשתי מצבים:
1. מצב שבו הצולל עולה במהירות גבוהה מידי מהעומק אל פני המים
(זאת הסיבה מדוע יש לבצע עליה איטית ומבוקרת וגם בעומק
2 . מצב שבו הצולל שוהה זמן ממושך מהרגיל בעומק.
טיפול בדקומפרסיה הוא על ידי הכנסת הצולל הנפגע לתא לחץ ,
אשר קיים בבתי חולים בארץ.
שכרון מעמקים (הרעלת חנקן) – נגרמת מעודף חנקן המצטבר ברקמות הגוף.
חוקרים עד היום לא הצליחו לגלות את הסיבות לתופעה והיא עדיין בגדר שאלה מדעית , תסמיני התופעה הינם הרגשה הדומה להרגשת שיכרות מאלכוהול.
את שכרון המעמקים אפשר לקבל רק בעומקים שמעל ל –
טיפול בתופעה היא עליה לעומק שפחות מ –
הרעלת חמצן – נגרמת כתוצאה מעליה בלחץ של החמצן בגוף
לגובה העולה על סף הרעילות של החמצן.
כאמור העלייה בלחץ נגרמת מהעמקה המקטינה את נפח הגזים
באופן משמעותי ומעלה את ריכוז הגזים.
סף הרעילות של החמצן הוא כשלחצו החלקי מגיע ל – 1.6 אטמוספרות
מכלל תערובת הנשימה.
החמצן מגיע לריכוז כזה רק בעומק של
הרעלת חמצן מתחלקת לשני סוגים:
הרעלה במערכת העצבים והרעלה במערכת הנשימה.
קריעת ריאה תסחיף – נגרמת כאשר צולל נושם אוויר בעומק ולאחר מכן עולה אל פני המים עם האוויר בריאות.
ריאותיו יכולות להתנפח עד כדי קריעתן כתוצאה מהגדלת נפח האוויר.
סכנה אחרת שעלולה להתפתח מכך נקראת "תסחיף":
מצב שבו האוויר המתנפח בורח אל מחזור הדם.
כדי למנוע זאת ,יש להפסיק את הנשימה והנשיפה בזמן הצלילה כדי להבטיח יציאת אוויר מהריאות כל הזמן.
לסיכום:
צלילה היא חוויה ספורטיבית מהנה , אבל אסור לשכוח שגם יכולה להיות קטלנית.
לכן חשוב תמיד לדעת לשמור על כללי הבטיחות ולדאוג שתמיד בן הזוג יהיה
בטווח העין , כך תוכלו לשמור אחד על השני במהלך הצלילה.
יש לציין שעדיף להימנע מנגיעה באלמוגים ודגים בכלל, ובמיוחד בדגים ואלמוגים
שאינכם מזהים , כדי למנוע צריבות והרעלות.
לאלו שמעוניינים להצטרף, שמורה חוויה מרטיטה של צבע .
מקורות:
אנציקלופדיה אביב חדש
ויקיפדיה
אתרי צלילה
ספר צלילה של חברת "פדי"
בברכה,
שקד פילוס
