עמוד ראשי › סל מאמרים › ציקלידים

סוורום- הדיסקוס של העניים

במאמר זה יסקור דן הרשקוביץ אודות ציקליד מיוחד

המגיע מדרום אמריקה - סוורום

הסורום (Heros )הינו דג נוי ממשפחת ה ציקלידים והינן דג נוי די שקט .

הדג מזכיר בצורתו האובאלית דיסקוס.

מקור הדג הוא מנהר האמזונס שבדרום אמריקה,

בדומה לדג נוי מסוג דיסקוס,דים אלו הם דגי להקה.

זכרים שהתבגרו ומתכוננים לרבייה נעשים אגרסיביים ותוקפנים כלפי שאר הדגים ,

ובמיוחד כלפי זכרים אחרים

זוגות מטילים מגינים בחירוף - נפש על מקום ההטלה,

עוקרים ומשמידים את כל צמחי אקווריום החוסמת את שדה ראייתם ובכך
מפריעה להם לגלות את אויביהם מבעוד מועד ולשמור על הטריטוריה.

תנאי המים המתאימים לגידולו הנם מים רכים/חומציים שבין pH = 6-7
dGH = 2-16 (מעדיף מים רכים בייחוד בתקופת הרבייה)
טמפרטורה: 26-28 מעלות צלסיוס

*הערות: בדומה לדיסקוס רגיש לעליית רמות החנקנים .

מרגיש פחות טוב במים "ישנים" עם רמת ניטראטים גבוהה יחסית.

לכן רצוי להרבות בהחלפות המים.

המזון שיעדיף ,כמו דג ה -דיסקוס, הינו מזון ע'ב בשרי.

רצוי ,לגוון לפחות פעמיים בשבוע ,במזון חי (שלשולי גינה,תולעים לבנות,תולעי דם).

יתרגל בקלות גם לקציצת לב הבקר שאנחנו מכינים עבור הדיסקוס
וגם למזון יבש דוגמת סרה דיסקוס

סוגי ציקלידים סורום שניתן למצוא בעולם התחביב בארץ:

* הערה :

מדובר במוטציות צבע שנושאות כעיקרון את שם המקור הגיאוגרפי של הדג
בטבע, למעט האלבינו (צהוב אדמדם עם עיניים אדומות "זרחניות") או הגירסה
הקסנטורית (לבן עם עיניים רגילות) שהם פיתוחים גנטיים שלא קיימים בטבע.

זיהוי בין המינים:

אין דימורפיזם מיני ,חיצוני בולט .

מאד קשה לעתים להבדיל בין נקבה לזכר מחוץ לעונת ההטלה כאשר כמובן בולט

השוני בין צינוריות ההטלה.

מניסיון,בדרך כלל לזכרים סנפיר גב ובטן הרבה יותר ארוכים ומחודדים.

כמו כן גוף הזכר הבוגר מכוסה בשורות של נקודות כהות,

ב"גירסה הטורקיזית" של הדג או אדומות ב"גירסת האלבינו".

הרבייה:

ניתן לזהות בקלות יחסית ציקליד מסוג סוורום שמכין הטלה:

נבחין בחפירות בחצץ האקווריום,רעידות,חיזור אחד סביב השני,

הזוג מתבודד ומגרש דגים אחרים ,צינוריות ההטלה בולטות,

איזור הבטן של שני המינים מקבל גוון מאד בהיר,

בני הזוג מחזיקים אחד את השני בפה:

ציקלידים אלה,בדיוק כמו הדיסקוס ובדומה ל ציקלידים רבים אחרים,

בונים משפחה מונוגאמית (זכר ונקבה).

. תנאיי המים הרצויים לרבייה - מים מעט חומציים ורכים עם רמת חנקנים אפסית.

גודל האקווריום הרצוי להטלה הוא לפחות 1 מטר אורך .

בתקופת הרבייה הזוג נעשה כאמור, אגרסיבי, ועלולים להרוג כל דג אחר

הנמצא באותו אקווריום ולרוב משמידים צמחיה אשר מונעת מהם שדה ראייה

לצורך גילוי מוקדם של אויבים אשר עלולים לאכול את הביצים.

נקבה מטילה על אבן שטוחה או מונחת בזווית של 30 מעלות, עד 1500 ביצים.

כשלמעשה הטלות של 500-700 ביצים שכיחות יותר.

בטמפרטורת המים 28 מעלות הביצים בוקעות לאחר כ- 50 - 40 שעות

ולאחר עוד כ-6 - 4 ימים הדגיגים מתחילים לשחות.

מזון התחלתימומלץ לדגיגים - נאופלי ארטמיה . (ביצי ארטמיה מובקעת)
ישנם זוגות הורים שמטפלים היטב בביצים ובדגיגים.

לרוב רצוי להפריד את הביצים מהוריהם ולגדל את הדגיגים בשיטה מלאכותית.

ההטלות הראשונות לעיתים אינן מוצלחות וההורים אוכלים את הביצים. ושוב ,

במקרים החוזרים של אכילת הביצים ניתן לקחת את האבן עם הביצים מההורים ולנסות לטפל בביצים ובלארוות לבד, במיכל נפרד ועם אבן אוויר הנמצאת קרוב לביצים.

רצוי להוסיף למים מטילן בלו שישמור עליהם מפנגוס - ביצים שנתקפו בפנגוס

יש להוציאם .

דגים אלו מגיעים חסית מהר לבגרות מינית- בגיל 9 - 12 חודשים

פורסם בתאריך שני, 29 בספטמבר בשעה 02:44:25 על ידי alon