אור באקווריום ריף- ליאור שקד
את המאמר על אור באקווריום ריף
מאמר זה הוא המאמר המקיף ביותר מבחינה מדעית שאני מצאתי באינטרנט
ולכן החלטתי לתרגם אותו עם נוסח שלי ובניסיון לפשט אותו לחובבים ,
מאמר זה ארוך ודורש תשומת לב מלאה מתחילתו ועד סופו.
חלק זה יעסוק בתאורה באקווריום ריף על כל האספקטים שלה יחד עם הוכחות מדעיות למסקנות שמתקבלות ,
אני ישמח אם כולם יקראו את המאמר
ויעזרו כדי לעצב אותו למאמר סופי ומסודר, תודה:) ליאור
אור באקווריום ריף
אור הוא אחד ממקורות האנרגיה הראשיים בעולמנו.
מעצם היותם פוטוסינטזיים הרבה חסרי חוליות ימיים דורשים אור כדי לשרוד ולהתפתח,
האצה השיתופית שחיה על האלמוג (Zooxanthellae) צריכה אור כדי לייצר מזון/אנרגיה גם בשבילה וגם בשביל האלמוג עליו היא חיה.
בימינו כמעט כל ריפר מנסה לספק את האור הדרוש לאלמוגים שהוא מגדל,
ספקטרום נכון ועוצמת האור הם המפתח!
לפני שנבין איך לתת לאלמוגים שלנו את האור ה"נכון" ,
נצטרך להבין איזה אור אורגניזמים ימיים מקבלים בסביבה הטבעית שלהם.
פרק א': איזה אור אלמוגים מקבלים בטבע ?
נקודת ההתחלה שלנו תהיה גרף שתועד באי פיג'י ובו נראה את ספקטרום הקרינה
שמתקבל באי בחודש יולי:
הציר האופקי של הגרף מראה את אורכי הגל בננומטר.
הציר האנכי מראה את ספקטרום הקרינה בW/M2-nm
העין האנושית רגישה לאור בטווח שבין 400-700 ננומטר
לכן אורכי גל אלה צבועים בצבע והשאר נצבעו בשחור מכיוון שהעין שלנו
לא מסוגלת לראות אותם.
טבלה זו נוצרה מגבולות האטמוספירה והיא לוקחת בחשבון את ספיגת האור
דרך האטמוספירה בנוסף לאור שמפוזר בשמיים.
עכשיו ננסה להבין איזה סוג אור זמין לאורגניזמים ימיים בסביבתם הטבעית.
בניסיוננו לבנות את מקור האור האידיאלי , ננסה ליצור פיזור אור
דומה בעומקים מסוימים באוקיאנוסים.
אלמוגים שונים חיים בעומקים שונים:
חלק חיים במים רדודים ויש הנמצאים בעומקים של עד 8 ק"מ !
בערך 20% מכל מיני האלמוגים הם לא פוטוסינטזיים ז"א
הם לא דורשים אור כמקור הזנה אלא ניזונים מדברים אחרים.
רוב האלמוגים לעומת זאת הם פוטוסינטזיים ואלו המינים שלרוב נמצאים
אצלנו באקווריום הביתי , עכשיו ננסה להבין איזו תאורה הם צריכים כדי לשגשג.
אם ננסה להבין את האור שחודר לאוקיאנוסים תלוי אורכי הגל שלו נקבל את הגרף הבא:
הציר האופקי של הגרף מראה את אורכי הגל בננומטר ,
הציר האנכי מראה עומק במטרים בו עוצמת אורך הגל
שווה לאחוז אחד מעוצמתו בפני הים.
זה ברור מגרף זה שאורכי הגל שבין 370 עד 500 ננומטר חודרים
טוב יותר לעומק הים.
במילים אחרות החלקים הסגולים/כחולים בספקטרום חודרים
הכי טוב דרך מי הים.
לעומת הירוק שחודר פחות טוב וגם הצהוב והכתום שחודרים
אפילו פחות טוב.
הספקטרום האדום באורך גל של 600 ננומטר יכול לחדור למים רדודים בלבד!
עכשיו המאמר עובר לחישובים מתמטיים כדי להבין את חדירת האור
בעומקים שונים שבהם נמצאים רוב האלמוגים,
בחרתי לחסוך ממכם את החישובים המסובכים
והאמת פחות חשובים לנו החובבים , ולהתמקד בתוצאה.
חשוב לשים לב שככל שהעומק עולה החלק בספקטרום האדום נעלם!
לאורך מאות מיליוני שנים של אבולוצית האורגניזמים הפוטוסינטזיים
הימיים אותם אורגניזמים הסתגלו בעיקר לחלקים הסגולים והכחולים בספקטרום.
בגלל שאורכי גל אלה מצויים יותר בסביבתם ,
לעומת החלק האדום שכמעט לא קיים בסביבתם
(בניגוד למשל לצמחייה ששם החלק האדום מאוד חשוב).
האצה השיתופית Zooxanthellae באורגניזמים הימיים היא אצה
פרימיטיבית וקדומה שנקראת גם Pyrrophyta algae
שמכילה בעיקר את הכלורופיל A וB ופיגמנטים קרוטינדים
(Peridinine, Xanthins ועוד) שצורכים בעיקר את החלק
הכחול-ירוק בספקטרום ,
הגרף הבא מראה את צריכת האור של האצה השיתופית Zooxanthellae:
בציר האופקי נראה אורכי גל בננומטר , הציר האנכי מראה
את הצריכה של האצה השיתופית ביחידות אורביטוריות.
אפשר להבין מהגרף שסגול וכחול נספגים יותר מהאור האדום
לדוגמא (חשוב לשים לב שאורכי הגל המועדפים על האצה הם בין 660-680 ננומטר)
עד כאן אפשר להבין שהספקטרום הכחול והסגול הוא החשוב ביותר לאורגניזמים פוטוסינטזיים ימיים!
