| שם עברי | דיסקוס |
| שם לועזי | Discus |
| מידע כללי | הדיסקוס, הינו מלך דגי המים המתוקים. באינדקס זה נסקור 2 קבוצות של דיסקוס: דיסקוס בר ודיסקוס מלאכותי. מראו העגלגל של דג גדול זה ,מזכיר בצורתו צורה של דיסקוס ומכאן שמו. לדיסקוסים מגוון של צבעים , סנפיר הגב שלו מזכירים רעמה אצילה ומשווים לדג צורה אצילה. הדג נחשב בעיני רבים לדג מרשים ויפיפה. ![]() מזגו של דג הדיסקוס הינו שקט ונוח. בניגוד לדיעה הרווחת בציבור לפיה הדיסקוס הינו דג רגיש ופגיע למחלות, הרי שהאמת הפוכה: הדיסקוס הינו דג מאד עמיד, המסוגל להתמודד זמן רב יחסית עם מחלות, לעיתים אף שבועות. כשדיסקוס אינו חש בטוב, הוא ייראה זאת למגדל , בעיקר ע'י כך שצבעיו יעשו כהים. ככלל,זקוק המלך לארבעה תנאים בסיסיים, שאם נדע אותם, הרי שצפויה לנו חגיגת צבעים באקווריום: 1) איכות מים טובה: מושגת ע"י החלפות מים מרובות (לפחות 25% בשבוע) ופילטריזציה נכונה המפלטרת לפחות 3 פעמים תכולת אקווריום/שעה. 2) מזון ע'ב בשרי איכותי: מומלץ לשלב מזון המיועד לדיסקוסים ולהוסיף מזונות חיים כגון תולעים לבנות,תולעי טוביפקס נקיות, זחלי יתושים ואף לב בקר טחון. 3)מרחב מחייה גדול: לפחות 30 ליטר מי אקווריום לדיסקוס בוגר. 4)מקור דיסקוסים: מומלץ למתחילים לבחור להקת דיסקוסים ממגדל אמין, ולא לקחת דגים ממספר מקורות, היות והדבר עלול להוביל לפריצת מחלות שונות. מגדל שישמור על ארבעת חוקי הבסיס הללו, מובטחת לו הנאה והצלחה . דג הדיסקוס סובל בעיקר ממחלת אחת שהיא מאד שכיחה: טפילי הקסמיטה. הטפילים נמצאים למעשה בגוף הדג, ואולם מחלה עלולה להתפרץ עקב סטרס ואו תנאי גדול לא טובים. סימן ההיכר המובהק של המחלה הינו צואה לבנה. בהבחינכם בסימנים אלו, יש להיוועץ במגדלים מנוסים אחרים הנמצאים בפורום ואו בצוות האתר בכדי לקבל הכוונה נכונה לטיפול במחלה. ישנם ארבעה שלבי גדול לדג הדיסקוסים, וננסה לתארם כאן בקצרה: 1. רמה התחלתית ראשונה- קניית דג/ים בוגרים וגדולו/ם 2. רמה התחלתית שנייה- קניית להקת דגים וגדולם לגודל מכסימלי. 3. רמה בינונית- היכרות עם מחלות ודרכים לטיפולם, ויכולת זהוי זוגות פוטנציאלים כהכנה לרבייה. 4. רמה מתקדמת- הצלחה ברבייה. ישנו הבדל גדול מאוד בין בין גידול דיסקוסים בוגרים לבין גידול דיסקוסים מגיל צעיר לבגרות: בדומה למקבילו האנושי, בגיל צעיר זקוק הדיסקוס להרבה מזון תוך עדיפות להאכלה במנות קטנות אך מרובה לאורך היום. מומלץ להשיג בחנויות מזון מתאים הכולל פחממות וחלבונים. דיסקוסים בוגרים לעומתם אינם צורכים כמות מזון גדולה, ומומלץ להמעיט בכמות המזון הניתנת להם לפעמיים ביום. הבה נעבור אל השלב השלישי-רמה בינונית: דיברנו על יכול זהוי זוגות פוטנציאלים, מהם הסימנים לכך ? אין ביכולת סקירה זו להחליף נסיון שמגדל צובר ואולם ננסה לתת כמה תיאורים וכללים שיעזרו לכם: מציאת זוג הדבר הקשה ביותר במלאכת רביית דיסקוסים היא מציאת זוג מתאים. עליכם לדעת כי דיסקוס הוא דג שומר אמונים. מלאכת הזהוי בין מינים קשה מאוד ,ואולם ישנם תיאוריות שונות לזיהוי מין הדיסקוס המתייחסות לצורת חרטומו, אולם אין הוכחה חותכת לכך נציין כאן בכל זאת שני דרכים לזהות מינים: 1. דרך אחת היא בזמן ההטלה: ניתן להבחין בבליטה חדה וצרה יותר באזור הגחון אצל הזכר, ואילו לנקבה : נבחין בבליטה באזור הגחון שתהה רחבה משמעותית בקצוותיה, במיוחד באם הנקבה כבר הטילה בעבר. 2. בזכרים בוגרים לעיתים נבחין בשובל ארוך בסנפיר הגב. נוכל להגדיל את הסיכויים למציאת זוג על ידי גדול להקת דיסקוסים צעירים, מומלץ להצחיל עם בין 6 ל-8 דגים. באם נצליח בגדולם (ראה תנאים לגדול למעלה) משיגיעו לגודל של כ 12 ס"מ נוכל להתחיל לראות באם נוצרים זוגות. שלב זה מסתיים משהבחנו בזוג. הסימנים יהיו: התתבודדות ,השתלטות על טריטוריה,רעידות גוף ונבחין כי הזוג מתחיל לנקות את מקום ההטלה. מקום ההטלה יהיה דופן אקווריום, בלע, גזע עץ, עלה רחב ואפילו צינור הפילטר. ![]() שלב רביעי- שלב מתקדם לאחר שנחווה מס' הטלות של זוג באקווריום הקיבוצי, מומלץ לבודדו: באם נרצה להרבות זוג דיסקוסים, נצטרך להכין מבעוד מועד אקווריום במידות מומלצות של 50*50*40 גובה (קצת יותר מ- 100 ליטר) מומלץ למקם את האקווריום על סטנד גבוה ככל שניתן. יש להכניס לאקווריום פילטר ספוג המופעל ע'י משאבת אויר עם זרימה חלשה. יש להצטייד ביכולת ליצור מים חומציים/רכים. לאחר שהכנו את כל אלו, יש להעביר את הזוג לאקווריום עם תנאי מים זהים לאלו שבאקווריום ממנו הוא נלקח. לאחר שנראה שההורים מתאקלמים ומתחילים לאכול, נוכל אט אט להחליף את המים באקווריום ,בתהליך איטי , למים רכים/חומציים. מומלץ מים בערכים של: ph=6.5 ואו 250 ppm (מיקרוסימנס). יום ההטלה לפני ההטלה הזוג יבצע בד"כ סימולציה טרום הטלה: הנקבה תעבור עם הגחון על אזור הטלה והזכר יחקה אותה. לאחר מס' מעברים וכשהזוג מוכן להטלה,נבחין כי הזוג הופך להיות אגרסיבי ויסלק בקנאות כל גורם מפריע . בתהליך ההטלה, הנקבה "תנסוק" עם הגחון על אזור ההטלה ותטיל שורה של ביצים- ותיסוג אחורה. מייד אחריה ינסוק הזכר עם הגחון על שורת הביצים ויפרה אותם. התהליך עצמו יחזור עוד ועוד כשהנקבה מטילה שורות של ביצים. הדיסקוס יכול להטיל בין חמישים לכ-מאתיים וחמישים ביצים. הדיסקוסים הינם הורים מסורים ביותר וישמרו על הביצים מכל משמר. מומלץ לאחר ההטלה להוסיף למים מטילן בלו או חומר דומה למניעת פונגוס. התנהגות נכונה של ההורים הינה: נפנוף בסנפירים בכדי לאורר את הביצים, אכילת ביצים נגועות בפונגוס. בקיעת הדגיגים לאחר כשלושה ימים צפויות הביצים לבקוע. בימים הראשונים לחייהם יהיו הדגיגים דבוקים לאזור ההטלה. במקרה שהדגיגים יפלו לריצפה , נבחין כי ההורים בולעים אותם בפיהם , ולאחר מכן "משפריצים" אותם חזרה לאזור ההטלה. הדגיגים מצוידים בשלפוחית קטנה שהינה שקית חלבונים ממנה הם ניזונים. לאחר כיומיים שלושה משיאזל החלבון בשקיק, יתחילו הדגיגים לשחות באופן חופשי ויחפשו מזון הנמצא על גוף ההורים בצורת רירית (מוקוס). רירית הוריהם, הזיהוי של ההורים טבוע באינסטינקט המולד של הדגיגים להימשך לצבע הבולט באקווריום. ![]() הדגיגים ייצמדו להוריהם וייזונו מהרירית (מוקוס) העוטפת את גוף הוריהם. בתקופה זו מתכהה גוף ההורים במטרה למשוך אליהם את הדגיגים. הדגיגים ייזונו מגוף ההורים במשך כשבועיים עד שלושה שבועות ויגדילו משמעותית את גודלם. ניכר כי ההורים סובלים ומותשים מהמלאכה ומההצקות של הדגיגים הנוגסים בגופם, לכן כדאי להאכילם במזון משובך ועשיר, ולהשגיח כי ההורים לא הופכים לתוקפניים כלפי הדגיגים. ![]() במקרה כזה, חובה להוציא את ההורה התוקפן, בכדי שהזגיגים לא יטרפו. בדר'כ ההורה שישאר, מסוגל לדאוג לדגיגים. בגיל שבועיים ניתן להתחיל לשלב האכלה בארטמיה מובקעת במקביל לתזונה ממוקוס ההורים. ניתן להפריד את הדגיגים בזהירות מהוריהם לאחר שנבחין כי הם אוכלים כבר בעצמם ארטמיה, אחד הסימנים היא שינוי צבע הדגיגים. את הדגיגים יש לשכן באקווריום נפרד עם איכות מים גבוהה. יש לספק לדגיגים כמויות גדולות של ארטמיה חיה מס' רב של פעמים ביום. מומלץ להפריד את ההורים לשבועיים ע'י הצבצ מחיצה באקווריום בכדי לתת להם אפשרות להתאושש. |
| כותב | אלון |
| קישור לקבוצה | http://www.aquarium.org.il/ויקיפיש-דיסקוס-ק66 |